פרשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: הסרת קטגוריות
דורית (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 82.81.240.18 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dovi
שורה 1:
המונח '''פרשה''' משמש לציון שתי [[חלוקת התנ"ך במסורת היהודית|חלוקות שונות של התנ"ך במסורת היהודית]].
<big>הפרשה</big><big>טקסט מוגדל</big>
 
* קטעים קצרים אשר מכונים '''פרשה פתוחה''' או '''פרשה סתומה''' בהתאם לצורת העימוד בסוף הפרשה.
הפרשה היא קטע מסויים בתנ"ך העוסק בנושא מסויים, ולרוב יחיד. בכל שבת נקראת בבית הכנסה פרשה אחת או שתיים מהתורה, ובסך הכל נקראות 52 פרשות בשנה.
* [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].
ערך זה עוסק רק במשמעות הראשונה.
 
==סוגי הפרשות==
הפרשות נקראות בבית הכנסת בסדר בו הן מסודרות בתורה. לדוגמא, הפרשה הראשונה שתקרא תהיה ''"בראשית"'''''טקסט מודגש''',ואחריה תקרא פרשת ''"נח"'''''טקסט מודגש''', ''"לך לך"'''''טקסט מודגש''' וכן הלאה.
'''פרשה פתוחה''' היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה בתנ"ך והפרשה הבאה נפתחת בשורה שלאחריה, כך ששורת הטקסט בתנ"ך בה מסתיימת הפרשה מסתיימת ברווח (השורה פתוחה). כלומר, מבנה השורה הוא '''טקסט''' - '''רווח''' (עד סוף השורה). בתורה יש 290 פרשיות פתוחות.
 
'''פרשה סגורה''' היא פרשה שמסתיימת באמצע שורה ב[[תנ"ך]] והפרשה הבאה נפתחת באותה שורה, כך ששורת הטקסט בה מסתיימת הפרשה מסתיימת בטקסט (השורה סגורה) של התחלת הפרשה הבאה. כלומר, מבנה השורה הוא '''טקסט''' - '''רווח''' - '''טקסט'''.
בתורה שני סוגי פרשות: הפרשה הפתוחה והפרשה הסגורה. פרשה פתוחה היא פרשה שהפרשה שאחריה מתחילה בשורה הבאה. לעומתה, הפרשה שאחרי הפרשה הסגורה מתחילה באותה שורה, לאחר רווח של שלוש אותיות לפחות. בתורה 290 פרשות פתוחות ו-379 פרשות סגורות.
אורך הרווח שבסוף פרשה סגורה הוא 3-9 אותיות. בתורה יש 379 פרשיות סגורות.
 
בספרי [[תורה]] [[תימן|תימניים]] הרווח המינימלי לאחר פרשה פתוחה או סגורה הוא כרווח של כ 27 אותיות. לכן, במקרים רבים אחרי פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה ובנוסף שורה ריקה לאחריה. כך גם, במקרים רבים לאחר פרשה סגורה יש רווח עד סוף השורה, והשורה הבאה מתחילה רק באמצעה.
בספרי תורה תימניים, הרווח בין הפרשות ארוך הרבה יותר, ואורכו לפחות 27 אותיות.
 
==החלוקה לפרשות==
בעוד שבשנה פשוטה (לא מעוברת) נקראות לעיתים כמה פרשיות יחדיו, באותה השבת, בשנה מעוברת הן מופרדות בכדי שגם בחודש אדר ב' יוכלו לקרוא פרשות בבית הכנסת.
 
החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות.
לעיתים, פרשה מסתיימת באמצע העניין, או אפילו הפסוק, לפני דיבור של ה'. סיבה נוספת לקטיעת הפרשה באמצעה, לפי סברת הפרשנים, היא אירוע מצער שקרה באמצעה.
 
לעתים יש הפסקה של פרשה סגורה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת.
 
יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה כב, במדבר כ"ו א), והפרשנים דנים בסיבת הדבר. יש המפרשים, שהסיבה היא אירוע מצער בפרשה המסתיימת.
 
ה[[רמב"ם]], מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסגורות.
 
==ראו גם==
 
*[[חלוקת הפרקים בתנ"ך]]
 
[[קטגוריה:חלוקת התנ"ך]]
 
[[en:Parashah]]
[[fr:Parasha]]