איוו פוגורליץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט'
ז
שורה 7:
הפרשנויות שלו ליצירות מוזיקליות, נחשבות משנות סדרי עולם, הן ייחודיות עד קיצוניות, ונדמה למאזין כי הוא מתעלם לגמרי ממסורות הביצוע שהיו מקובלות לאורך השנים. בדרכו שלו הוא יכול לנגן את הקונצ'רטו מס' 2 של [[רחמנינוב]] במשך 50 דקות בעוד שיצירה זו מוכרת במרבית הביצועים המקובלים ב-30 דקות בלבד.
המבקרים ושוחרי ה[[מוזיקה קלאסית|מוזיקה הקלאסית]] מאוחדים בהתלהבות מהטכניקה הפסנתרנית שלו אך נחלקים ביחסם לפרשנויות המוזיקליות שלו. יש הרואים בנגינתו החייאה ומתן כיוון חדש למוזיקה, ויש הרואים בביצועיו [[תיאטרליות]] מזויפת אשר הורסת את היצירות עד יסודותיהן. כך או כך, ממשיך פוגורליץ' למשוך המונים לשמוע קונצרט שלו בכל מקום בעולם, שבאים לגלות הפתעות וטעם מוזיקלי שונה מהטעם המוכר להם.
<BR />ב[[ישראל]], ביקר לראשונה ב-[[1986]], ומאז הוסיף וביקר כאןבה פעמים אחדות לסדרות של קונצרטים.
 
פוגורליץ' נחשב [[פילנתרופ]] ותורם למטרות נעלות. הוא הקים על שמו קרן המקיימת תחרות בינלאומית הנחשבת יוקרתית. תחרות זו לנגינת [[פסנתר]] [[סולו (מוזיקה)|סולו]], ללא צורך בליווי נגנים אחרים, מעוררת עניין ומחלוקת הן בגלל אופייה והן בגלל גובה הפרסים שהיא מחלקת (פרס ראשון בסך 100 אלף דולר), הנחשבים לגבוהים ביותר בעולם. תחרות זו התקיימה עד עתה פעם אחת בלבד: ב[[לוס אנג'לס]] בשנת 1993. בנוסף, הוא מקיים פסטיבלים לכשרונות צעירים, וכן הקים קרן למימון הקמת בית חולים ב[[סרייבו]]. על פועלו זכה ב-[[1998]] לתואר "[[שגריר של רצון טוב]]" מטעם [[אונסק"ו]].