יונתן בן עוזיאל – הבדלי גרסאות

ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מגילה ג ע"א) נאמר על יונתן בן עוזיאל:

בשונה מ[[אונקלוס]], יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה; משתקפים בו מסורות קריאה שונות מאלו הקיימות בנוסח המסורה, כגון "ותצפנו"{{הדגשה|וַתִּצְפְּנוֹ|יהושע (ב ד|יהושע ב', ד)}} הוא גורס "ותצפנם".

ב[[מסכת סוכה]] נאמר עליו:{{הערה|חלקו הראשון של הציטוט חוזר גם ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], [[S:בבא בתרא קלד א|דף קל"ד, ע"א']]; וב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת נדרים]], דף י"ט, ע"ב'.}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף|מקור=[[S:סוכה כח א|מסכת סוכה, דף כ"ח, ע"א']]}}

[[רש"י]] כתב בפירושו על קטע זה: "{{ציטוטון|נשרף -– שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו"}}. וב[[תוספות]] נאמר: "{{ציטוטון|כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כשנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם}}."

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף [[המאה ה-11]], מצוי קברו[[קבר]]ו של יונתן בן עוזיאל ב[[עמוקה]].

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־[[כו בסיון]] (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאהב{{ה|מאה ה-17}} הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: [[זאב וילנאי]], בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב ב[[תרגומי התנ"ך#פסבדו-יונתן לתורה|תרגום פסבדו-יונתן]] ([[דברים]] [[S:דברים כד ו|כ"ד, ו]]) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי ה[[עולם הבא]]. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי [[רש"י]]{{ציטוט|תוכן=...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה

|מקור=[[מסכת יבמות|יבמות]] [[S:יבמות יז א|יז, ע"א]], ד"ה "שהכל פונים שם"}}

{{ציטוט|תוכן=...דכתיב "כי כל בשמים ובארץ" ([[דברי הימים|דברי הימים א']] [[S:דברי הימים א, כט יא|א' כ"ט, יא]]), ו'''תרגם יונתן בן עוזיאל''': "דאחיד בשמייא ובארעא", פ"ה כחושבן "מילה", ומה ברית ביה '''מתיחדין דכר ונוקבא''' דלתתא, אוף ביסוד '''מתייחד חתן וכלה''' דלעילא...

|מקור=[[ספר הזוהר]], חלק ג (פרשת פנחס), דף רנז ע"א (רעיא מהימנא)}}

== ראו גם ==

*[http://www.{{ynet.co.il/articles/0,7340,L-579068,00.html|צבי גילת|זיווגים ותיקונים בעמוקה]|579068|8 מאתרבמרץ ynet2001}}