פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ויקיזציה
 
==תרגום ספרי הנביאים==
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מגילה ג ע"א) נאמר על יונתן בן עוזיאל:
"{{ציטוט|תוכן=ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".|מקור=[[S:מגילה ג א|מגילה ג ע"א]]}}
 
התרגום כתוב ב[[ארמית גלילית]], ומעיד על מקום חיבורו, [[ארץ ישראל]]. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים ב[[ארמית בבלית]]. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות ה[[דפוס]] של ספרי הנביאים, ביניהם מהדורת [[מקראות גדולות]], הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
"ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".
 
התרגום כתוב ב[[ארמית גלילית]] ומעיד על מקום חיבורו, [[ארץ ישראל]]. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים ב[[ארמית בבלית]]. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות ה[[דפוס]] של ספרי הנביאים, ביניהם מהדורת [[מקראות גדולות]], הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
 
===דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום===
בשונה מ[[אונקלוס]], יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה; משתקפים בו מסורות קריאה שונות מאלו הקיימות בנוסח המסורה, כגון "ותצפנו"{{הדגשה|וַתִּצְפְּנוֹ|יהושע (ב ד|יהושע ב', ד)}} הוא גורס "ותצפנם".
 
התרגום ל[[נביאים ראשונים]] הוא מילולי, ואילו על [[נביאים אחרונים]] הוא מדרשי.
 
== גדולתו ==
ב[[מסכת סוכה]] נאמר עליו:{{הערה|חלקו הראשון של הציטוט חוזר גם ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], [[S:בבא בתרא קלד א|דף קל"ד, ע"א']]; וב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת נדרים]], דף י"ט, ע"ב'.}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף|מקור=[[S:סוכה כח א|מסכת סוכה, דף כ"ח, ע"א']]}}
 
[[רש"י]] כתב בפירושו על קטע זה: "{{ציטוטון|נשרף - שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו"}}. וב[[תוספות]] נאמר: "{{ציטוטון|כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כשנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם}}."
 
==העלייה לקברו==
[[תמונה:YONATAN.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]]
על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף [[המאה ה-11]], מצוי קברו[[קבר]]ו של יונתן בן עוזיאל ב[[עמוקה]].
 
נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־[[כו בסיון]] (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאהב{{ה|מאה ה-17}} הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: [[זאב וילנאי]], בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב ב[[תרגומי התנ"ך#פסבדו-יונתן לתורה|תרגום פסבדו-יונתן]] ([[דברים]] [[S:דברים כד ו|כ"ד, ו]]) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי ה[[עולם הבא]]. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי [[רש"י]]{{ציטוט|תוכן=...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה
|מקור=[[מסכת יבמות|יבמות]] [[S:יבמות יז א|יז, ע"א]], ד"ה "שהכל פונים שם"}}
 
למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות [[חז"ל]] אין זכר לקביעה זו.
 
מכל מקום, מקור אפשרי אחר למנהג נמצא אולי ב[[ספר הזוהר|ספר הזוהר]], שם נקשר תרגום יונתן לעניין ייחודם של חתן וכלה:
{{ציטוט|תוכן=...דכתיב "כי כל בשמים ובארץ" ([[דברי הימים|דברי הימים א']] [[S:דברי הימים א, כט יא|א' כ"ט, יא]]), ו'''תרגם יונתן בן עוזיאל''': "דאחיד בשמייא ובארעא", פ"ה כחושבן "מילה", ומה ברית ביה '''מתיחדין דכר ונוקבא''' דלתתא, אוף ביסוד '''מתייחד חתן וכלה''' דלעילא...
|מקור=[[ספר הזוהר]], חלק ג (פרשת פנחס), דף רנז ע"א (רעיא מהימנא)}}
 
== ראו גם ==
* [[תרגומי התנ"ך]]
* [[תרגום המיוחס ליונתן]]
 
==קישורים חיצוניים==
*{{אנצ דעת|2834}}
*[http://www.daat.co.il/encyclopedia/value.asp?id1=2834 יונתן בן עוזיאל], באנציקלופדיה יהודית דעת
*[http://www.messarim.co.il/Index.asp?CategoryID=87&ArticleID=38 יונתן בן עוזיאל], "מסרים מן העמק"
*[http://www.{{ynet.co.il/articles/0,7340,L-579068,00.html|צבי גילת|זיווגים ותיקונים בעמוקה]|579068|8 מאתרבמרץ ynet2001}}
* [http://www.zefat.net יונתן בן עוזיאל], באתר צפתנט
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=842&safaid=6 התנא יונתן בן עוזיאל] באתר "MyTzadik"
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references />
 
{{תנאים}}
 
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:מתרגמים]]
[[קטגוריה:מהדורות ותרגומים של התנ"ך]]
[[קטגוריה:ארמית]]
 
[[en:Jonathan ben Uzziel]]
106,875

עריכות