חוק וין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: nn:Wien si forskyvingslov |
עריכה והרחבה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Bbs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התפלגות עוצמת הקרינה של [[גוף שחור]], לפי הניבוי של [[מקס פלאנק]]. ניתן לראות שככל שה[[טמפרטורה]] עולה, [[אורך גל|אורך הגל]] שבו נפלטת הקרינה בעוצמה מקסימלית מתקצר.]]
'''חוק וין''', או בשמו המלא, '''חוק ההסחה של וין''', הוא [[חוק פיזיקלי|חוק]] בסיסי ב[[ספקטרוסקופיה]], העוסק ב[[קרינת גוף שחור]]. במקורו, חוק וין היה חוק אמפירי, שנגזר על ידי הפיזיקאי הגרמני [[וילהלם וין]] בסוף [[המאה ה-19]] מתוך תצפיות בלבד. בשנת [[1900]], [[מקס פלאנק]] הציע תאוריה המסבירה את התופעה של קרינת גוף שחור, ובפרט גם את חוק וין. תאוריה זו, שבמובן מסוים
חוק וין קובע: <math>\ \lambda _{max} = \frac{\alpha}{T} </math>.
<math>\ 2.
כך למשל, כדי להגיע לפליטה ששיאה במרכז [[התחום הנראה]] ([[אורך גל]] של כ-550 [[ננומטר]]), נדרשת טמפרטורה של כ-5300 [[קלווין]].
חוק וין חשוב לא רק בספקטרוסקופיה, אלא גם ב[[אסטרופיזיקה]]. חוק וין מסביר מדוע [[כוכב|כוכבים]] חמים זוהרים בכחול (אורך גל קצר יותר), וכוכבים קרים זוהרים באדום (אורך גל ארוך יותר).
|