תיבת סקינר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Odedee (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של גפן טל (שיחה) לעריכה האחרונה של Odedee
אין תקציר עריכה
שורה 4:
בשלב ראשון תכנן סקינר את הדוושה כך שבלחיצה עליה לא יתרחש דבר. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בשלב השני, תכנן סקינר את התיבה כך שכאשר החולדה לחצה על הדוושה השתחרר מזון הישר למגש המזון. גם כאן בדק באיזו תדירות תלחץ החולדה על הדוושה. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר. מכאן הסיק סקינר כי החולדה למדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון. סקינר המשיך את הניסוי וחישמל את התיבה ב[[זרם חשמלי|זרם]] חלש, אך כואב. כל פעם שהחולדה לחצה על הדוושה הזרמים החשמליים חדלו, ובמהרה עלתה התדירות בה החולדה לחצה על הדוושה.
== התניה אופרנטית ==
בהתבסס על ניסוי זה, הגדיר סקינר את המונח "התניה אופרנטית": שינוי בסביבה שמופיע קרוב לאחר התנהגות מסוימת ומשנה את ה[[הסתברות]] של הופעתבתדירות התגובה בעתיד.בעקבות שינויקבלת שגורםחיזוק לעלייהלאחר בהסתברות הופעתביצוע התגובה הוא [[חיזוק]]. סקינר טען כי קיימים שני סוגים של חיזוקים:
כל גירוי או אירוע שמגדיל את תדירות התגובה הוא [[חיזוק]]. סקינר טען כי קיימים שני סוגים של חיזוקים:
* '''חיזוק חיובי''' - כאשר מדובר במתן משהו חיובי.
* '''חיזוק שליליחיובי''' - כאשר מסולקמתן גירוי בלתי נעים. במטרה להגביר התנהגות רצויה.
* '''חיזוק שלילי''' - הפסקת מתן גירוי בלתי נעים לאחר ביצוע התגובה המגדילה את תדירותה.
 
מתן חיזוק (חיובי או שלילי), באופן עקבי, לאחרבכל התגובהפעם המסוימתשהתגובה הרצויה מבוצעת, נקרא '''חיזוק מלא'''. לעומתו, מתן חיזוק רק בחלק מן הפעמים לאחרשהתגובה התגובההרצויה המסוימתמבוצעת, נקרא '''חיזוק חלקי'''. סקינר טען שלצורך תהליך [[למידה]] יעיל, רצוי להתחיל בחיזוק מלא ולאחר מכן לעבור לחיזוק חלקי. זאת משום שחיזוק חלקי גורם ל[[דעיכה]] איטית יותר של ההתניה, מכיוון שהאורגניזם לומד להמשיך להתנהג בדרך מסוימת למרות אי-קבלת החיזוק.
 
==מנגנונים של התניות אופרנטיות==