סערת ציטוקינים – הבדלי גרסאות

'''סערת ציטוקינים''' או '''היפרציטוקינמיה''' (hypercytokinemia) היא תגובה [[מערכת החיסון|חיסונית]] בעלת פוטנציאל קטלני, הנגרמת עקב מעגל [[משוב]] חיובי בין [[ציטוקין|ציטוקינים]] ו[[תא דם לבן|תאי מערכת החיסון]] לצד רמה גבוהה מאוד של ציטוקינים שונים.

 

התסמינים העיקריים של סערת ציטוקינים הם חום גבוה, נפיחות ואדמומיות, עייפות קיצונית ובחילה. במקרים מסוימים התגובה החיסונית עלולה להוביל למוות.

 

כאשר [[מערכת החיסון]] נלחמת ב[[פתוגן|פתוגנים]], הציטוקינים מסמנים לתאים לבנים כמו [[תאי T]] ו[[מקרופאג]]ים לנדוד לעבר מקום הזיהום. בנוסף, הציטוקינים מפעילים את אותם תאים וגורמים להם לייצר עוד ציטוקינים. באופן נורמלי, הגןף מפקח על מעגל המשוב ודואג שלא ייצא מכלל שליטה. אולם, במקרים מסוימים, התגובה יוצאת משליטה ובאזור מסוים, יותר מדי תאים לבנים הופכים להיות מופעלים ונגרמת הפרשה מסיבית של יותר מ-150 חומרים שונים ביניהם: ציטוקינים, [[רדיקלים חופשיים]] וחומרי [[קרישה]].

הסיבה המדויקת לתופעה אינה ברורה דיה אך ייתכן ומדובר בתגובה ראשונית מוגזמת כשמערכת החיסון פוגשת פולש חדש עוין במיוחד. לסערות ציטוקינים פוטנציאל ליצור נזק משמעותי לרקמות הגוף ולאיברים. לדוגמה, אם מתרחשת סערת ציטוקינים בריאות, נוזלים ותאי מערכת החיסון כגון מאקרופאגים עלולים להצטבר ולחסום את דרכי הנשימה.

 

סערות ציטוקינים יכולות להתרחש במספר מחלות, מדבקות ולא מדבקות, ביניהם: [[שפעת העופות]], [[אבעבועות שחורות]] ועוד. גם תרופות מסוימות עלולות לעורר סערת ציטוקינים.

 

מקובל לחשוב כי סערות ציטוקינים היו גורם תמותה מרכזי בזמן התפרצות [[השפעת הספרדית]] בשנת [[1918]] שקטלה צעירים רבים. במקרים אלו, ייתכן כי דוקא מערכת חיסון בריאה הייתה להם לרועץ. מחקר ראשוני על התפרצות מחלת ה[[סארס]] בשנת [[2003]] מראה כי גם שם גורם מרכזי לתמותה היה סערות ציטוקינים. מקרי מוות אנושי עקב שפעת העופות (H1N5) גם כוללים סערות ציטוקינים. תפקידם של סערת ציטוקינים בתמותה עקב [[שפעת החזירים]] עדיין נמצא בבדיקה.

{{אזהרה רפואית}}