מוזיאון האצ"ל בתש"ח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: לצורכי ; |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20:
בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] קו החזית בין יהודי [[תל אביב]] לערביי [[יפו]] עבר בין השכונות [[נווה צדק]] ו[[מנשייה]]. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. ב[[חול המועד פסח]] [[תש"ח]], פתח ה[[אצ"ל]] ב[[מבצע חמץ|מערכה לשחרור יפו]] שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת [[מנשייה]] ולכניעתה של [[יפו]] כולה.
בסוף [[שנות ה-70]], כשהוחלט לפנות את בתי השכונה החרבים, פנו חברי [[ברית חיילי האצ"ל]] ל[[עיריית תל אביב]] בבקשה להקים במקום [[אתר הנצחה]] לחבריהם שנפלו בקרב. דוד אלעזר, רס"ן בדימוס וחבר האצ"ל לשעבר, היה היוזם, הדוחף והמניע להקמתו של המוזיאון הזה, ועם הקמתו מונה גם למנהלו הראשון. בהתחלה נקרא המוזיאון "המוזיאון לשחרור יפו ע"ש עמיחי [גידי] פגלין", שהיה קצין המבצעים של האצ"ל, ובקיצור "בית גידי". לימים, משעבר המוזיאון להיות חלק מיחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, שונה שמו ל"מוזיאון האצ"ל בתש"ח". האדריכלים [[אמנון ניב]], [[אמנון שוורץ]] ו[[דני שוורץ]] שיחזרו חלק ממבנה האבן המקורי ושילבו בו מבנה פנימי מזכוכית שחורה, שיוצרת ניגוד חריף "בין ישן לחדש". בשנת [[1983]], בתום עבודות השימור והבנייה, נפתח המוזיאון לקהל הרחב, כאשר טקס הפתיחה החגיגי והממלכתי נערך בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין. בשנת [[1987]] זכה הבניין בפרס רוקח למפעלי הנדסה.
== ראו גם ==
| |||