כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה – הבדלי גרסאות

"בעת הנחיית הדיון בגן, עדיף שתתמקד הגננת בעימות ובהתמודדות עם הרגשות שמעלה הסיפור. בסיפור 'כשהנחש...' מובלט היחס של האמהות לכל התנהגות חריגה ושונה של ילדיהן. הילדים פרצו את המעגל.... ונהנו ממשחק משותף עם 'אוייב המשפחה'. משחק כזה, מעיד הסיםור, אפשרי ואף מהנה.... גננת, מורה, הורה, שעורכים דיון על הסיפור, ייטיבו לעשות אם יביאו את הילד להתמודדות עם הרגשות שמעורר הסיפור לשונה, לזר, לחורג." (רביד, רות, ""מיתודה: חינוך לסובלנות וסבלנות באמצעות סיפור", ספרות ילדים ונוער, תשרי תשנ"ה, אוקטובר 1995, חוברת א (85) עמ2 15-16)

פלד, ניבה ממחוז הדרום של משרד החינוך הדריכה מורים בנושא 'משואה לתקומה, מעורבות והתערבות', ובנתה תוכנית בה היא מציעה להשתמש ב"כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה" לשם "בדיקת הדמיון והשוני (בין תלמידים) ומציאת נקודות המפגש האפשריות למרות השונות". וכן לשם "המחשת העובדה שדעה קדומה מונעת התקרבות ויוצרת ניכור ועוינות בין בני אדם". (פלד, ניבה, מחוז דרום, משרד החינוך, 'משואה לתקומה', ללא ציון תאריך, ע' 3)

"בשאלת ספרות לילדים בנושא השלום, ספרה של שלי אלקיים כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה נבחן כרגע על ידי אונסקו לאפשרות של הדפסתו והפצתו במספר שפות, כפרויקט משותף של אונסקו והוועידה העולמית לדת ולשלום..." (החלטות ועדת החינוך, הועידה העולמית לדת ולשלום [[WCRP]], אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, 17 בינואר 1989, רשם: פטריס ברודייר)