התיישבות האלף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מ ←‏ניסיונות התיישבות דומים שקדמו ל"התיישבות האלף": תיקון קישור לדף פירושונים: מישור (באמצעות AWB)
שורה 5:
 
==ניסיונות התיישבות דומים שקדמו ל"התיישבות האלף"==
רעיון '''התיישבות האלף''' הוצע לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות. ל"התיישבות האלף" קדמה בעיה של [[מימון]], וזאת כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|משבר כלכלי]] ו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה של [[העלייה הרביעית]] הביא ל[[אבטלה]] של כשליש מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]] ה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל הקישון|הקישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות מדעיות ובתכניות מדויקות שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.‏‏‏‏{{הערה|‏דן גלעדי, '''לוי אשכול – קברנט ההתיישבות ההמונית 1948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמ' 31.‏}}
 
ניסיון דומה נוסף ל"התיישבות האלף" נעשה בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים ב[[עין זיתים]], ליד [[צפת]].‏‏‏‏‏‏{{הערה|[[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], '''לקסיקון ציוני''', ספרית מעריב, 1982, עמ' 129.}}