האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה – הבדלי גרסאות

כתובת אדומית שהתגלתה בקרבת ערד
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש - דנדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־23:23, 20 בדצמבר 2009

כתובת (אוסטרקון) באדומית שנתגלתה בחפירה ארכיאולוגית שניהל יצחק בית אריה בחרבת עוזה, אתר ארכיאולוגי במזרח בקעת ערד. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר באדומית. הכתובת כתובה אותיות עבריות בדיו על חרס, ומתוארכת למאה השישית לפנה"ס. זו לשון הכתובת (תעתיק עפ"י שמואל אחיטוב):

אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל
הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ
לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל
אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה [..
וְהֵרִם עֲ[דִ]אֵל עַל מִזְ[בַּח
.. פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל

פירוש הכתובת

אמר למלך - שם פרטי, כמו "לאל" משבט לוי (במדבר ג, כ"ד) בלבל - השם לא מוכר ממקורות אחרים הברכתיך לקוס - כלומר: "ברכתי אותך לאל קוס" עמד - עימד, כלומר אצל אחאמה - כנראה שם שמתפרש כאחי-אימו, כלומר דודו. והרם ע[ד]אל על מזבח - כלומר על עדיאל להרים (להעלות) מנחה לאל קוס [פן י]חמר האוכל - פירושו שהאוכל יחמיץ. לדעת אחיטוב מתגלה כאן איסור להקרבת חמץ על המזבח, כפי שנאסר במקרא (ויקרא ב, י"א).

בלשוננו כיום ניתן להבין זאת כך: אדם ושמו למלך דורש את שלומו של בלבל, ומברך אותו לאל קוס. הוא מצווה עליו לתת את האוכל שאצל אדם ושמו אחי-אימו ולהרים מנחה לאל קוס, אלא שעליו לדאוג שלא יחמיץ האוכל.

לקריאה נוספת