חלבון פלואורסצנטי ירוק – הבדלי גרסאות

'''GFP''' (מאנגלית: '''Green fluorescent protein'''; חלבון פלואורסנטי ירוק), חלבון בן 238 [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]] (23k[[דלטון|Da]]) מה[[מדוזה]] ''Aequorea victoria'' אשר בחשיפה לאור כחול [[פלואורסנציה|פולט אור]] ירוק. ל-GFP צורה ייחודית דמוית פחית, המורכבת ממבנה β-barrel הבנוי מ-11 גדילים וגדיל [[סליל אלפא]] הכולל את ה[[כרומופור]] העובר במרכז. מבנה חבית זה מאפשר את התצורה של הכרומופור ומגן עליו מפני תהליך של ירידה בעוצמת הפלאורוסנציה (quenching) שעשויה להיגרם מהשפעת הסביבה. ב[[תא]]ים וב[[ביולוגיה מולקולרית]] נעשה שימוש רב בגן ה-GFP כ[[גן מדווח]]. בחלבון נעשה שימוש ב[[חיישן ביולוגי|חיישנים ביולוגיים]] שונים ואורגניזמים רבים [[הנדסה גנטית|הונדסו גנטית]] כך שיבטאו את החלבון. בעוד שרוב המולקולות הפלואורסנטיות, כדוגמת FITC (פלואורסצאין איזותיוציאנאט), הן פוטוטוקסיות מאוד כאשר נעשה בהם שימוש בתאים חיים, חלבונים פלואורסנטיים כ-GFP הם לרוב הרבהמזיקים פחות מזיקים כאשר הם מאירים בתא חי. בשל תכונות אלו פותחו מערכות מיקרוסקופיה פלואורסנטית אשר יכולות לשמש למעקב לאורך זמן אחר תאים אשר מבטאים חלבון אחד או יותר המסומנים עם חלבונים פלאורוסנטיים. ניתוח של מעקבים כאלו תרם להבנתם של תהליכים ביולוגיים רבים, בהם אריזת חלבונים, העברת חלבונים, ודינמיקה של רנ"א. שימוש חשוב נוסף ב-GFP הוא לבטא חלבון במערך קטן של תאים מסוימים, והודות לכך יכולים חוקרים לזהות בצורה אופטית סוגים מסוימים של תאים מחוץ לגוף האורגניזם (על צלחת) או אף בגוף האורגניזם.