השחר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Haschachar.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[עמוד שער|עמוד השער]] של "השחר", מאי [[1879]]]]

'''השחר''' היה [[ירחון]] [[עברית|עברי]] ש[[הוצאה לאור|הוציא לאור]] [[פרץ סמולנסקין]] בין השנים [[1868]]–[[1885]] ([[תרכ"ט]]-[[תרמ"ד]]) ב[[וינה|ווינה]].

סמולנסקין יסד את הירחון כדי להפיץ את רעיונות [[תנועת ההשכלה|ההשכלה]] בין ה[[יהודים]], בעיקר אצל [[יהדות מזרח אירופה|יהודי מזרח אירופה]]. סמולנסקין, שהיה גם ה[[עורך]], פרסם בו מאמרים שקראו להפצת העברית, ל[[לאומיות]] ול[[שיבת ציון]], ואף נתן במה לרעיונות רדיקליים ו[[סוציאליזם|סוציאליים]]. הוא ביקר את הרבנים ואת היהדות הדתית שהתאפיינה לתפיסתו בקיפאון וב[[בערות]]; מן העבר השני, ביקר גם את המשכילים שקראו להשתלבות באימפריהב{{ה|אימפריה הרוסית}}. סמולנסקין פרסם בכתב העת את מאמרי הביקורת שלו על [[משה מנדלסון]] ותלמידיו, שחסרו לפי דעתו את הרוח הלאומית היהודית והביאו ל[[התבוללות]] ולשמד.

הירחון הושפע מכתבי עת אירופיים – בעיקר גרמניים – בני התקופה, והכיל מלבד מאמרים גם חומר [[ספרות|ספרותי]]י, מאמרים מדעיים, ביוגרפיות וסקירות חדשותיות מן העולם היהודי. הוא הופץ בכל אירופה והיה פופולרי במיוחד ב[[רוסיה]], חרף קשיי ה[[צנזורה]], וקראו בו בסתר גם חלק מתלמידי ה[[ישיבה|ישיבות]] הליטאיות. העיתון סבל מקשיים כספיים ניכרים ולעתים אף נפסקה יציאתו הסדירה לאור. [[אברהם בר גוטלובר]], שהתנגד לרעיונותיו של סמולנסקין, הקים את כתב העת "הבוקר אור" כמתחרה לעיתונו של סמולנסקין.

בין הכותבים בכתב העת היו [[מרדכי דוד ברנדשטטר]], [[יהודה ליב גורדון]], [[משה ליב ליליינבלום]], [[דוד כהנא]], [[שלמה רובין]] (שאף סייע לסמולנסקין בהקמת הירחון ובעריכתו), פרופסורפרופ' [[דוד צבי מילר]], [[יהודה ליב לוין]] (יהל"ל) ו[[שלמה מנדלקרן]]. בכתב העת פורסם ב-1879 גם מאמרו הראשון של [[אליעזר בן-יהודה]], "[http://benyehuda.org/by/sheela.html שאלה נכבדה]" (במקור "שאלה לוהטה", אך בעקבות הסתייגות של סמולנסקין שונתה הכותרת), שעסק בהתעוררות הלאומיות היהודית והזכיר בדרך אגב גם את [[תחיית הלשון העברית]]. בסך הכול יצאו 12 כרכים של "השחר", והוא הפסיק לצאת לאחר מותו של סמולנסקין ב-1885.