היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית: עם הטאינו וכיליונו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אסלאם;
מ תקלדה
שורה 11:
במסעו הראשון אל העולם החדש, נחת [[כריסטופר קולומבוס]] על אדמת האי היספניולה ב-[[5 בדצמבר]] [[1492]], וכינה אותו בשם "לה היספניולה". בני הטאינו שפגשו במשלחת האירופית האמינו כי הם פוגשים ביצורים על טבעיים, וכיבדו אותם בכבוד גדול. חברת הטאינו הייתה שונה מאוד מן החברה האירופית. האירופים, למשל, היו לבושים בבגדים רבים, יותר מן הנדרש בהתחשב באקלימו הטרופי של האי. בשל כך כינו אותם הטאינו "גואמיקנה", הלבושים. הקאסיקה המקומי, גואקנאגאריקס, אירח את קולומבוס ואנשיו, והעניק להם את כל רצונם. עם זאת, ההתנגשות בין התרבות המקומית השוויונית ובין התרבות הספרדית שעדיין הייתה במידה רבה [[פאודליזם|פאודלית]] לא איחרה לבוא. הספרדים סברו כי המבנה החברתי השוויוני של הטאינו, שלא ניכרו בו הבדלי מעמדות, מלמד על חולשת החברה, ועל האפשרות לנצלה. הם התייחסו אל הטאינו באלימות. קולומבוס ניסה ליישב את ההדורים, בשעה שהחל במסעו בחזרה לאירופה, ועזב את המקום ברוח טובה, כשהוא מכריז על ברית עם גואקנאגאריקס, שהיה אחד מהמנהיגים החשובים באי. לאחר שאונייתו של קולומבוס, הסנטה מריה, עלתה על שרטון, החליט קולומבוס לבנות באי מבצר קטן ולהציב בו חיל מצב, שיסייע לתביעתה הטריטוריאלית של ספרד על האי. 39 מאנשיו של קולומבוס נותרו במבצר, שכונה "לה נאווידד" ([[חג המולד]]), בשל התאריך שבו טבעה הספינה והחלה בניית המצודה.
 
לא חלף זמן רב והאירופאים שנותרו לבדם על אדמת האי, נחלקו לסיעות יריבות. אחת הסיעות החלה להתייחס בגסות אל המקומיים, ולנסות לגנוב את נשותיהם. גואקאנאגאריקס, שנתפס כחלש על ידי האירופים, ועתה אף על ידי אנשיו, ניסה להגיע להבנה עם הספרדים, אשר ראו אותו עתה ככפוף להם. הם התייחסו אליו בבוז, ואף לקחו כמה מנשותיו. קאסיקה מקומי אחר בשם קאונאבו לא יכול היה עוד להבליג, תקף את הספרדים, הרג אותם עד האחרון שבהם, והשמיד את לה נאבידדנאווידד. גואקאנאגאריקס לא ניסה לסייע לספרדים, וקיווה כי הם לא ישובו עוד, אך הם אכן שבו.
 
==רצח עם הטאינו==
ב-[[1493]] שב קולומבוס לאי, במסעו השני, וייסד את המושבה הספרדית הראשונה בעולם החדש, העיר איזבלה. ב-[[1496]] ייסד [[ברתולומיאו קולומבוס]] אחיו של כריסטופר קולומבוס, את היישוב [[סנטו דומינגו]] על חופו הדרומי של האי, שהפך לבירתו החדשה של האי. ברתולומיאו קולומבוס שיעבד את 400,000 בני הטאינו, תושבי האי, והעבידם במכרות ה[[זהב]]. כתוצאה מדיכוי, עבדות, רעב, מחלות והרג המוני, הצטמצמה אוכלוסיית הטאינו באי לכלללכדי 60,000 איש עד לשנת [[1508]]. ב-[[1535]] חיו על אדמת האי בני טאינו בודדים. <ref>Jonathan Hartlyn, The Struggle for Democratic Politics in the Dominican Republic, p.24, The University of North Carolina Press, 1998</ref>
 
במהלך תקופה זו המנהיגות הספרדית באי התחלפה פעמים מספר. כאשר יצא קולומבוס למסע נוסף [[פרנסיסקו דה בובאדייה]] הפך למושל. המתיישבים האשימו את קולומבוס בכך שלא ניהל כהלכה את ענייני האי. בובאדייה אסר את האחים קולומבוס, ושלחם בחזרה באזיקים לספרד. ב-[[1502]] [[ניקולס דה-אובאנדו]] החליף את בובאדייה כמושל. דה-אובאנדו היה מושל אמביציוזי שרצה להרחיב את ההשפעה הספרדית ככל האפשר. היה זה דה-אובאנדו שבתקופתו זכו עם הטאינו ליחס הברוטאלי ביותר.
 
על אף שקאונאבו נתפס קודם לכן, מלכתו אנאקואנה ירשה את כיסאו. בשל מעמדה הרם בקרב מנהיגי הטאינו ביקש דה-אובאנדו כי תברך אותו כמושל החדש, ותארח אותו לארוחה. אנאקואנה הסכימה לכך, והזמינה שמונים מנהיגים אחרים למסיבה גדולה. חייליו של דה-אובאנדו הגיעו למקום, ושרפו את ארמונה של אנאקואנה על יושביו. רוב המנהיגים נהרגו. כמה מהם נמלטו, אך נתפסו, נרצחו ועונו. אנאקואנה עצמה נשפטה, ונתלתה. דה-אובאנואובאנדו הצליח להשמיד את הנהגת הטאינו, ולאחר מכן השתמש בשיטות דומות כנגד יתר השבטים באי. הצלחתו הביאה לכך שגם בתקופה של דיכוי קשה לא מרדו הטאינו כנגד מדכאיהם, פרט לאדם בשם אנריקיו שהנהיג קבוצת טאינו שנמלטה להרים, והתקיפה את הספרדים במשך 14 שנים. לבסוף הציעו לו הספרדים הסכם שלום, וייסדו עבורו ועבור אנשיו עיר משלהם בשנת [[1534]]. העיר לא שרדה זמן רב. שנים מעטות לאחר ייסודה הושמדה במרידת עבדים אפריקנים, ששרפו אותה עד היסוד, וטבחו את כל יושביה.
 
==שיעבוד האפריקנים==