שלוש הממלכות של קוריאה – הבדלי גרסאות

מ
זוטות
מ (זוטות)
| width="150" | 三國
|}
'''שלוש הממלכות של קוריאה''' היו הממלכות: [[קוגוריהקוגוריו|קוגוריהקוגוריו]], [[פקצ'ה|פֶ‏ּ‏קְצֶ‏'ה]] ו[[שילה (קוריאה)|שילה]] ששלטו על [[חצי אי|חצי האי]] [[קוריאה]] ו[[מנצ'וריה]] בין [[המאה ה-1 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-7]] לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את [[גאיה (ממלכה)|גאיה]], [[טונג-יה|טונג-יֵה]], [[אוקצ'ה|אוֹקְצַ‏'ה]], [[פויה|פּ‏וּיַ‏ה]], [[אוסאן|אוּסָאן]], [[טהאמנה|טָהְאמְנָה]], ועוד.
 
התקופה החלה על פי המסורת בשנת [[57 לפנה"ס]], כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה [[אוטונומיה]] מ[[האימפריה הסינית]] ([[שושלת האן]]). גוֹגוּרִיוקוֹגוּרִיו בצפון ודרומית לנהר [[יאלו]] (נהר אמנוק ב[[קוריאנית]]) קיבלה עצמאות מהסינים ב-[[37 לפנה"ס]]. ב-[[18 לפנה"ס]], נמלטו שני נסיכים מקוֹגוּרִיו בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום [[סיאול]]), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ) , ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה.
 
סוף שושלת האן בתחילת ה[[המאה ה-3|מאה ה-3]] לספירה איפשר את התפתחות שלוש הממלכות. שלוש הממלכות חלקו [[תרבות]] משותפת. ה[[קונפוציאניזם]] התפשט בחברה הקוריאנית הגבוהה מהמאה ה-1 לספירה. מאוחר יותר הוא הוחלף לחלוטין על ידי [[בודהיזם]].