גת (משטח דריכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אטימולוגיה: במה חטאנו? |
מ בוט החלפות: הייתה ; |
||
שורה 8:
==הגת בארץ ישראל==
תעשיית הגתות ב[[ארץ ישראל]]
בעקבות [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], נהרסו במכוון אלפי גתות פעילות על ידי ה[[מוסלמים]], שדתם אוסרת עליהם שתיית יין, ותעשיית היין שקעה. בעת החדשה התפתחה שוב תעשיית היין בארץ ישראל, אך ה[[טכנולוגיה]] מאפשרת היום לבצע את רוב פעולת הריסוק והאיגום בעזרת [[מכונה|מכונות]]. למרות זאת, עוד ניתן למצוא גתות מסורתיות פעילות בכפרים ערביים-נוצריים ב[[ארץ יהודה]] וב[[הגליל|גליל]], וכן באתרי תיירות, כמו מרכז המבקרים ב[[כפר עציון]] או בכפר התלמודי שב[[קצרין]] העתיקה.
שורה 15:
ה[[גפן]] היא אחת מ[[שבעת המינים]] בהם השתבחה ארץ ישראל. חשיבותה הרבה, הן למאכל והן לטקסים יהודיים כמו [[קידוש]] ו[[הבדלה]], הביאו לגידולה הנרחב, ולאזכורים רבים שלה ושל מלאכת הפקת מוצריה ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. ממקורות אלה ניתן ללמוד על מלאכת הפקת היין והתירוש בגת הארצישראלית באותה עת.
המקורות מלמדים כי מבנה המתקנים החקלאיים להפקת תירוש ויין היה מורכב ושונה ממקום למקום: לעתים
התירוש זרם לבור האיגום דרך בדים או מחצלות מסוגים שונים, כמו "משמרת של יין" <ref>[[תלמוד ירושלמי]], מסכת תרומות פרק ח', הלכה ג'</ref>, "סודרין" או "כפיפה מצרית" <ref>משנה [[מסכת שבת]] פרק כ', משנה ב </ref>, שנועדו לסננו מגרעינים וזגים (קליפות). לאחר האיגום נאסף התירוש לתוך חביות שהוצבו בסמוך לגת, בכלי שנקרא 'מחץ' או 'משפך'.<ref>תוספתא, מסכת עבודה זרה, פרק ח' הלכה א </ref> החביות היו מסוגים וגדלים שונים, כמתואר במשנה [[מסכת כלים]] (פרק ב', הלכה ב'): "מקדרות הדקות ועד חביות לודיות (מהעיר לוד) - ברביעית (מידת [[נפח]] של נוזלים); מלודיות ועד לחמיות (מבית לחם) - בחצי [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#לוג, רובע|לוג]]" <ref>משנה, מסכת כלים, ב',ב'</ref>. החביות היו נחתמות ב[[חרס]], חוץ מ"הקנקנים בשרון" שהיו "פיטסות נאות ומגופרות (מצופות בגופר)", ומחירן היה גבוה יותר.<ref>תלמוד בבלי, [[מסכת בבא בתרא]], צ"ז, ב</ref> "התחנה האחרונה" של התירוש והיין שהובאו מהגת
==ראו גם==
|