ריאליזם מדעי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: תאוריה; וויכוח; |
||
שורה 8:
# '''ריאליזם [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמי]]''' - בני אדם יכולים לדעת, לפחות בקירוב, אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות באמצעות מחקר מדעי. בנוסף, מטרת המדע היא להשיג ידע כזה.
הריאליזם המדעי החל כפילוסופיה של השכל הישר וכתגובה ל[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]]. הפוזיטיביסטים חשבו שלמשפטים מטאפיזיים, כלומר משפטים על מה שלא ניתן לתפוס ישירות בחושים, אין ערך אמת, כי לא ניתן לוודא אותם. הם סברו כי למשפטים במדע על ישים לא נראים (למשל [[אלקטרון|אלקטרונים]]) יש ערך אמת רק אם אפשר לעשות להם רדוקציה למשפטים על ישים נראים (למשל "שבילים" ב[[תא ערפל]]). הריאליסטים התקוממו נגד ההשקפה הזאת וסברו למשפטים "מטאפיזיים" יש ערך אמת בלי קשר לפרוצדורת אימות או ליכולת לעשות להם רדוקציה למשהו אחר. עבורם, ערך האמת שלהם פשוט קיים. למשל, אם מדען אומר: "לאלקטרון יש מטען 1-" הוא מתכוון לדבריו כפשוטם, כמשפט של ישות בעולם שיש לה תכונה מסוימת, ולטענה שלו יש ערך אמת או שקר בלי קשר ליכולת שלו לדעת את ערך האמת הזה. בנוסף, הריאליסטים מאמינים שכשמדובר
נקודת המוצא של זרם מחשבה זה מתבססת על הקביעה ה[[לוגיקה|לוגית]] שאמיתותה של [[תאוריה]] מדעית אינה עניין פרגמטי אלא מוחלט: מתוקף [[חוק השלישי הנמנע]]
== גרסאות של ריאליזם מדעי ==
שורה 29:
השקפה אנטי-ריאליסטית מובילה היא [[אמפיריציזם קונסטרוקטיבי]] המזוהה עם הפילוסוף [[באס ואן פראסן]]. על פי האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי, קיים עולם בנפרד מהתודעה האנושית, ויש להבין הגדים מדעיים המתייחסים לישים בלתי ניתנים לצפיה בעין אנושית, כגון "אלקטרונים", כפשוטם (לא כקיצורים של הגדים על ישים הניתנים לצפייה, כפי שסברו, למשל, [[פוזיטיביזם לוגי|האמפיריציסטים הלוגיים]]). אף על פי כן, המדע אינו נותן לנו ראיות מספיקות להאמין בקיומם של ישים בלתי ניתנים לצפיה, ומטרת המדע אינה [[אמת]], אלא נאותות אמפירית, שהיא התאמה בין התאוריה לבין התופעות הניתנות לצפיה. כלומר, האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי מקבל את התזה האונטולוגית ואת התזה הסמנטית, אבל שולל את התזה האפיסטמית.
הפילוסוף [[קרל פופר]] ניסה בספרו "[[ידיעה|ידע]] ו[[הבעיה הפסיכופיזית]]" (Knowledge and the Body-Mind Problem) ליישב את
| |||