|
'''הדלקת הנרות במקדש''' היא [[מצווה]] מ[[דאורייתא]] שהתקיימה ב[[בית המקדש]] בנרות של [[מנורת שבעת הקנים]] בבוקר ובערב, כאשר בבוקר בעיקר הוטבו הנרות והוכנו להדלקה.
{{לעריכה|נדרשת הגהה|נושא=יהדות}}
'''הדלקת הנרות במקדש''' היא [[מצווה]] על פי [[ההלכה]] היהודית אשר התקיימה ב[[בית המקדש]] בבוקר ובערב, כאשר בבוקר בעיקר הוטבו הנרות על ידי הכנתם להדלקה. הנרות הן של [[מנורת שבעת הקנים]] אשר הוצבה בצד הדרומי של [[ההיכל]] אשר הכילו [[שמן זית]]. הטיפול בנרות והכנתם להדלקה הם חלק מרכזי במצווה ולרוב הדעות היא מהות המצווה. בניגוד להטבת הנרות, הדלקת המנורה יכלה להיעשות על ידי אדם שאינו [[כהן]], כל עוד הוא אינו נכנס להיכל<ref>משנה תורה הלכות ביאת המקדש פרק ט הלכה ז</ref>. ▼
מצווה זו מוזכרת במפורש ב[[ תורהמקרא]] נאמר: {{ ציטוטוןהדגשה| וְאַתָּה ואתהתְּצַוֶּה תצוהאֶת אתבְּנֵי בנייִשְׂרָאֵל ישראלוְיִקְחוּ ויקחואֵלֶיךָ אליךשֶׁמֶן שמןזַיִת זיתזָךְ זךכָּתִית כתיתלַמָּאוֹר למאורלְהַעֲלֹת להעלותנֵר נר תמידתָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.| [[s:שמות כז כ-כא| ספר שמות , כזפרק כ "ז, פסוקים כ' - כא]] כ"א.}} . ▼
==מקור הדין==
▲ב[[תורה]] נאמר: {{ציטוטון| ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|[[s:שמות כז כ-כא| שמות כז כ-כא]]}}.
מטרת ההדלקת הנרות לא הייתה למטרת תאורה, אלא כעדות לכך שה[[שכינה]] שורה ב[[עם ישראל|ישראל]].{{הערה|[[מסכת מנחות]], דף פ"ו, א'.}} טעם נוסף המוזכר ב[[ספר החינוך]] הוא לפאר ולכבד את בית המקדש.{{הערה|ספר החינוך, מצוה צ"ח.}}
הדלקת הנרות וטיפול בהם הייתה נעשית בבוקר ובערב. בערב הודלקו כל הנרות עם כמות שמן של חצי [[מידות ומשקלות תורניים#לוג, רובע|לוג]] (לוג הוא כשליש ליטר לפי [[מידות ומשקלות תורניים#קביעת המידות|שיטת ר' אברהם חיים נאה]]) בכל נר, כמות המספקת ללילות החורף הארוכים. בבוקר היו מדליקים מחדש את שני הנרות המזרחיים, במידה והיה צורך, מכיוון שהנר השני ממזרח היה צריך להיות דלוק תמיד כדברי הפסוק, "נר תמיד" ובכדי שלא לדלג על הנר המזרחי ביותר, הדליקו גם אותו. לפני ההדלקה מחדש, היו מוסיפים לנרות שמן ומסירים את האפר מהפתילה. לנרות האחרים שכבו היו מנקים, מחליפים את הפתילה והשמן. אם כל הנרות כבו, היו מדליקים אותם מחדש מ[[אש]] [[מזבח העולה]]. הדלקת כל שבעת הנרות הייתה נעשית רק בערב<ref> [[משנה]] [[מסכת תמיד]] פרק ג משנה ח לפי פירוש ברטנורה</ref>. ▼▲'''הדלקת הנרות במקדש''' היא [[מצווה]]התבססו על פי [[ ההלכה]]שמן היהודית אשר התקיימה ב[[בית המקדשזית]] בבוקרכחומר ובערב, כאשר בבוקר בעיקר הוטבו הנרות על ידי הכנתם להדלקהבעירה. הנרות הן של [[מנורת שבעת הקנים]] אשר הוצבה בצד הדרומי של [[ההיכל]] אשר הכילו [[שמן זית]]. הטיפול בנרות והכנתם להדלקה הם חלק מרכזי במצווה , ולרוב הדעות היא מהות המצווה. {{מקור}} בניגוד להטבת הנרות, הדלקת המנורה יכלה להיעשות על ידי אדם שאינו [[כהן]], כל עוד הוא אינו נכנס להיכל <ref>.{{הערה|[[משנה תורה לרמב"ם]], הלכות ביאת המקדש , פרק ט ', הלכה ז </ref>'. }}
▲הדלקת הנרות וטיפולוהטיפול בהם הייתה נעשיתנעשו בבוקר ובערב . ; בערב הודלקו כל הנרות עם כמות שמן של חצי [[מידות ומשקלות תורניים#לוג, רובע|לוג]] (לוג הוא כשליש ליטר לפי [[מידות ומשקלות תורניים#קביעת המידות|שיטת ר' אברהם חיים נאה]]) בכל נר, כמות המספקת גם ללילות החורף הארוכים ., בבוקרובבוקר היו מדליקים מחדש במידת הצורך את שני הנרות המזרחיים , במידה והיה צורך, מכיוון שהנר השני ממזרח היה צריך להיות דלוק תמיד כדברי הפסוק , "{{הדגשה|להעלת נר תמיד |ויקרא כד ב|ספר ויקרא, פרק כ" ד, ב'}} ובכדי שלא לדלג על הנר המזרחי ביותר , ולפחות מכבודו הדליקו גם אותו. לפני ההדלקה מחדש, היו מוסיפים לנרות שמן ומסירים את האפר מהפתילה. באותה לנרות האחרים שכבוהזדמנו היו מנקים , מחליפיםומחליפים את הפתילה והשמן . לנרות האחרים שכבר כבו. אם כל הנרות כבו , היו מדליקים אותם מחדש מ[[אש]] [[מזבח העולה]]. הדלקת כל שבעת הנרות הייתה נעשית רק בערב <ref> .{{הערה|[[משנה]] , [[מסכת תמיד]] , פרק ג ', משנה ח '. לפיעל פי פירוש ברטנורה</ref>[[עובדיה מברטנורה]]. }}
===השמן===
בפסוק בספר שמות נאמר "שמן זית זך כתית למאור" , ומכאן למדו חז"ל שהשמן ששימוש למילוי המנורה היה באיכות הגבוהה ביותר המכונה "ראשון שבראשון"<ref> .{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת מנחות]], דף פו עפ"ו, א</ref>'.}} שמן זה בא מהזיתים המובחרים הנמסקים מצמרת עץ הזית, ואשר עברוושעברו כתישה - ולא טחינה אשר יכולשעלולה לגרום לעכירות בשמן.
===הפתילות===
בשונה מהשמן לא הייתה הגדרה ספציפית לחומר שממנו נעשו הפתילות, ונקבע להלכה כי כל פתיל שכשר לנרות שבת כשר למנורה, דהיינו כל פתיל שבוער היטב - מתאים למצוה. בפועל השתמשו בבד מבגדי כוהנים בלואים"<ref>.{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף כא עכ"א</ref>, א'.}}
==מטעמי המצווה==
מטרת ההדלקת הנרות לא הייתה למטרת תאורה אלא כעדות לכך שה[[שכינה]] שורה ב[[עם ישראל|ישראל]] <ref>מסכת מנחות דף פו ע"א</ref>. לפאר ולכבד את בית המקדש <ref>[[ספר החינוך]] מצוה צח</ref>. ראיה לכך היא אופן עיצוב ה[[חלון|חלונות]] של ההיכל, אשר היו מאירים יותר כלפי חוץ מאשר כלפי פנים<ref>מסכת מנחות דף פו ע"ב</ref>. [[רש"ר הירש]] מפרש על פי נבואת [[זכריה בן ברכיה הנביא|זכריה]] <ref>זכריה ג-ד</ref> את אור המנורה כסמל לרוח הדעת והמעשה המושרים על ידי ה' <ref>פירוש על התורה שמות כה</ref>.
==ראו גם==
*[[המנורה]]
*[[בית המקדש]]
==לקריאה נוספת==
*רמב"ם, [[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]], מצוות עשה כה.
*רמב"ם, [[משנה תורה]], הלכות תמידין ומוספין ג.
*ספר החינוך, מצווה צח
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
|
