הבדלים בין גרסאות בדף "הכנסת השתים עשרה"

מ
אין תקציר עריכה
מ
'''הכנסת השתים עשרה''', שהרכבה נקבע ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]], הושבעה ב-[[21 בנובמבר]] [[1988]] (י"ב ב[[כסלו]] ה'תשמ"ט). כהונת הכנסת נמשכה 3 שנים ו-8 חודשים, והסתיימה ב-[[13 ביולי]] [[1992]], עם התכנסותה של [[הכנסת השלוש עשרה]].
 
במהלך כל כהונתה של הכנסת השתים עשרה נמשכה [[האינתיפאדה הראשונה]], החל גל [[העלייה מחברמברית העמיםהמועצות לשעבר בשנות התשעים]], התרחשה [[מלחמת המפרץ]].
 
== רקע היסטורי ==
אחרי 29 שנות שלטון מפא"י-מערך, ב-[[1977]] ניצח [[הליכוד]] בראשות [[מנחם בגין]] ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]]. במשך שבע שנים, עד [[1984]], שלט הליכוד בתמיכת הימין, החרדים והדתיים.
 
ב-1984 זכה [[המערך]] זכה ב-44 מנדטים והליכוד זכה ב-41 מנדטים. אף אחת משתי המפלגות לא הצליחה להרכיב לבד את הממשלה, ולבסוף הוקמה ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה בראשות הממשלה בתמיכת 97 חברי כנסת מהמערך, הליכוד, ה[[מפד"ל]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[שינוי]], [[מפלגת יחד|יחד]], [[אומ"ץ]], ו[[אגו"י]].
 
== מערכת הבחירות ==
ל[[הליכוד|ליכוד]], מפלגות הימין והדתיים, היה רוב של 65 מנדטים. אך [[יצחק שמיר]] נתקל בקשיים בהרכבת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. ה[[חרדים]] העלו דרישות קיצוניות, ושמיר חש בנוח במסגרת [[ממשלת אחדות לאומית]]. לבסוף התגבשה ממשלת אחדות בהנהגתו, [[הממשלה ה-23]], שבה היה שמיר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] למשך כל תקופת כהונתה, בעוד ש[[שמעון פרס]] היה ל[[שר האוצר]], ואילו [[יצחק רבין]] כיהן כ[[שר הביטחון]].
 
ממשלה זו החזיקה מעמד כשנה וחצי, ונפלה בעקבות אירועי "[[התרגיל המסריח]]" - נסיונוניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל-דתיים צרה, אשר כשל. בעקבות זאת הקים שמיר ממשלת ליכוד-ימין-דתיים צרה, ללא [[מפלגת העבודה]], [[הממשלה ה-24]]. כמחאה על קיומן של שיחות בין משלחת ישראלית בראשותו של [[אליקים רובינשטיין]] ובין משלחת ירדנית-פלסטינית, פרשו "[[מפלגת מולדת|מולדת]]" ו"[[התחיה]]" מממשלת שמיר ב־ב-[[16 בינואר]] [[1992]], וזאת לאחר ש"[[מפלגת צומת|צומת]]" פרשה מספר ימים לפני כן. פרישה זו הביאה לנפילת הממשלה ולהליכה לבחירות.
 
==יחסי דתיים חילוניים==
ממשלתו של שמיר נתמכה בידי המפלגות הדתיות, ותפקידי מפתח ניתנו לחברי מפלגות אלו. סגן שר העבודה ו[[משרד הרווחה|הרווחה]] היה [[מנחם פרוש]] מ[[אגודת ישראל]] (המפלגה סירבה לשבת בממשלה, אך תפקיד סגן השר היה כתפקיד שר לכל דבר), ואילו שר [[המשרד לקליטת עלייה|הקליטה]], בימים אלו של עלייה המונית מ[[ברית המועצות]] ומ[[אתיופיה]] היה הרב [[יצחק חיים פרץ]] מ[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]. לחץ בלתי פוסק לחקיקה דתית הביא לתגובת נגד. הצעות חוק פרטיות לחקיקה דתית ולשינוי חקיקה קיימת עלו בכנסת. על מנת לצרף את אגודת ישראל לקואליציה קיבלה הכנסת בנובמבר [[1990]] חוקים המגבילים "פרסומי תועבה" בחוצות הערים, ומגבילים את התחבורה הציבורית בשבת. בציבור החילוני נתפסו חוקים אלו כ[[כפייה דתית]] והביאו לגל של מחאות והצעות חוק נגדיות בנושאי דת. במיוחד זכור נאומו של [[אברהם בורג]] אשר עשה את נושא [[תורתו אומנותו|גיוס תלמידי הישיבות]] לנושא מרכזי. נושא [[כספים ייחודיים|הכספים הייחודיים]] עלה לכותרות בעת הדיונים על התקציב בסוף שנת [[1991]]. כל היוזמות הפרלמנטריות של חברי הכנסת מן האופוזיציה לביטולם של כספים אלו נכשלו, ובעת שה[[אבטלה]] גאתה, ועולים שוכנו בקרוונים זמניים, הועברו מיליוני שקלים לישיבות, תלמודי תורה, ומוסדות דת המקורבים למפלגות המפתח בקואליציה, מבלי שיינתנו לפי קריטריונים מוסדרים, אלא רק על פי היכולת של המקורבים למוסדות הדת ללחוץ על הנהגת הקואליציה. למרות ששיטה זו לא הייתה חדשה, הרי מצוקת העולים גרמה להעלאת הנושא לתודעת הציבור.
 
ממשלתו של שמיר נתמכה בידי המפלגות הדתיות, ותפקידי מפתח ניתנו לחברי מפלגות אלו. סגן שר העבודה ו[[משרד הרווחה|הרווחה]] היה [[מנחם פרוש]] מ[[אגודת ישראל]] (המפלגה סירבה לשבת בממשלה, אך תפקיד סגן השר היה כתפקיד שר לכל דבר), ואילו שר [[המשרד לקליטת עלייה|הקליטה]], בימים אלו של עלייה המונית מ[[ברית המועצות]] ומ[[אתיופיה]] היה הרב [[יצחק חיים פרץ]] מ[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]. לחץ בלתי פוסק לחקיקה דתית הביא לתגובת נגד. הצעות חוק פרטיות לחקיקה דתית ולשינוי חקיקה קיימת עלו בכנסת. על מנת לצרף את אגודת ישראל לקואליציה קיבלה הכנסת בנובמבר [[1990]] חוקים המגבילים "פרסומי תועבה" בחוצות הערים, ומגבילים את התחבורה הציבורית בשבת. בציבור החילוני נתפסו חוקים אלו כ[[כפייה דתית]] והביאו לגל של מחאות והצעות חוק נגדיות בנושאי דת. במיוחד זכור נאומו של [[אברהם בורג]] אשר עשה את נושא [[תורתו אומנותו|גיוס תלמידי הישיבות]] לנושא מרכזי. נושא [[כספים ייחודיים|הכספים הייחודיים]] עלה לכותרות בעת הדיונים על התקציב בסוף שנת [[1991]]. כל היוזמות הפרלמנטריות של חברי הכנסת מן האופוזיציה לביטולם של כספים אלו נכשלו, ובעת שה[[אבטלה]] גאתה, ועולים שוכנו בקרוונים זמניים, הועברו מיליוני שקלים לישיבות, תלמודי תורה, ומוסדות דת המקורבים למפלגות המפתח בקואליציה, מבלי שיינתנו לפי קריטריונים מוסדרים, אלא רק על פי היכולת של המקורבים למוסדות הדת ללחוץ על הנהגת הקואליציה. למרות ששיטה זו לא הייתה חדשה, הרי מצוקת העולים גרמה להעלאת הנושא לתודעת הציבור.
 
==ההתנהלות הקואליציונית==
 
תחילת כהונתה של ממשלת שמיר הייתה עם סיומו הכושל של "[[התרגיל המסריח]]" אשר הביא את הציניות הפוליטית ותחושת המיאוס הציבורית מן ההליך הפוליטי לשיאים חדשים.
 
 
==שחיתות פלילית ופרשיות אחרות==
 
[[מפלגת ש"ס|ש"ס]], מרכיב חשוב בקואליציה, הייתה למוקד של [[שחיתות פוליטית |שחיתות]]. ביוני [[1991]] נחשפה פרשת [[יאיר לוי]] ח"כ מש"ס, ובעל תפקיד מפתח ברשת החינוך "אל המעיין" אשר הואשם בשורת פרשיות [[שחיתות פוליטית |שחיתות]], חסינותו הוסרה, והוא הועמד למשפט, ולבסוף נדון למאסר לאחר [[עסקת טיעון]]. באוקטובר [[1991]], בעת הדיון בהסרת חסינותו (אשר הוסרה לבסוף לבקשת ח"כ לוי), מסר [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יוסף חריש]] את פרטי ההאשמות כנגד לוי, שגובשו לכלל 153 אישומים חמורים בעבירות שונות, שעיקרם העברת כספים מן העמותה "אל המעיין" לקרובי משפחתו ומקורבים אחרים.
 
 
==חקיקה==
 
חוסר התיאום בין מרכיבי הממשלה נוצל לחקיקת שני [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] - [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] ו[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] לאחר התנגדות ארוכת שנים של המפלגות הדתיות. כן נחקק מחדש [[חוק יסוד: הממשלה]] ושיטת בחירתו של ראש הממשלה שונתה לבחירה ישירה. תוקן [[חוק יסוד: הכנסת]] כדי לצמצם תופעות של [[כלנתריזם]].
 
==אישים==
 
הכנסת ה-12 העלתה לראשונה דור צעיר וחדש של מנהיגים, שהיה צפוי שיירשו את מקומם של המנהיגים הוותיקים. בין המנהיגים החדשים ניתן למצוא את [[בנימין נתניהו]], [[בנימין זאב בגין]], [[חיים רמון]], [[יוסף ביילין]], [[עמיר פרץ]], [[ראובן ריבלין]], [[אריה דרעי]], [[דן מרידור]], [[אהוד אולמרט]] (כל הנזכרים כיהנו או מכהנים כשרים בממשלה, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט - ראשי ממשלה).
כן העלתה הכנסת ה-12 שני מנהיגים מבוגרים - [[רפאל איתן]] ו[[רחבעם זאבי]].
81,966

עריכות