רעידה עוקבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Odedee (שיחה | תרומות)
עריכה
מ הצבת השם העברי של התופעה במקום הביטוי המוזר, ראה שיחה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רעידת אדמה|אחר=ליקר|ראו=[[אפטרשוק (ליקר)]]}}
 
'''אפטר-שוקרעידה עוקבת''' (מ[[אנגלית]]: '''Aftershock''') הואהיא [[רעידת אדמה|רעידת אדמה עוקבת]] המתרחשת לאחר רעידת אדמה קודמת, המכונה "[[רעידת האדמה הראשית]]" (Mainshock). האפטרשוקהרעידה העוקבת מתרחשמתרחשת תמיד באותו אזור של רעידת האדמה העיקרית והואוהיא תמיד ב[[מגניטודה|עוצמה]] נמוכה יותר. אם עוצמת האפטרשוקהרעידה העוקבת גדולה יותר מהרעידה הראשית, מתחלפים המונחים והאפטרשוקוהרעידה הואהשניה זהתקרא שיחשברעידה מעתהראשית בתורואילו הרעידה הראשיתהראשונה, ואילושעוצמתה הרעידההיתה הראשיתנמוכה יותר, תיקרא "[[פרה-שוק]]" (Preshock).
אפטרשוקיםרעידות הםעוקבות הן רעידות אדמה קטנות יותר הנוצרות ב[[קרום כדור הארץ]] באזור של [[מישור ההעתק]] של הרעידה הגדולה.
 
מרבית האפטרשוקיםהרעידות ממוקמיםהעוקבות ממוקמות מעל לכל איזור הקרע ומתרחשיםומתרחשות לאורך מישור ההעתק עצמו או לאורך [[העתק|העתקים]] נוספים באותה יחידת [[נפח|הנפח]] שהושפעה על ידי המאמץ שנקשר ברעידה הראשית. באופן טיפוסי, האפטרשוקיםהרעידות העוקבות ממוקמיםממוקמות עד למרחק הזהה לאורך הקרע ממישור ההעתק.
 
התבנית של האפטרשוקיםהרעידות העוקבות עוזרת לאשר את גודל השטח שעבר החלקה במהלך הרעידה הראשית. ב[[רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004)]] וב[[רעידת האדמה בסצ'ואן (2008)]], תפוצת האפטרשוקיםהרעידות העוקבות מראה [[אפיצנטר|שהאפיצנטר]] נמצאהנמצא למעשה באחד מקצותיו של איזור ההחלקה דבר המצביע על א-סימטריה חזקה בהתפשטותו של הקרע.
 
==גודל האפטרשוקיםהרעידות ותדירותםהעוקבות ותדירותןם==
נמצאו מספר חוקים אמפיריים הקשורים למגניטודהלעוצמה ול[[תדירות]] של אפטרשוקיםהרעידות העוקבות:
 
===[[חוק אומורי]]===
אחת מצורות ההצגה של חוק אומורי מקשרת בין הדעיכות ב[[קצב]] האפטרשוקיםהרעידות העוקבות לזמן שעבר מאז הרעידה הראשית ולפיו קצב האפטרשוקיםהרעידות העוקבות דועך בקצב [[הופכי]] לזמן לפי הנוסחה הבאה:
 
<math>n(t) = \frac {K} {c+t}</math>
שורה 28 ⟵ 29:
כאן '''''p''''' מייצג את [[קצב דעיכה|קצב הדעיכה]] והוא נופל בדרך כלל בטווח שבין 0.7-1.5.
 
לפי משוואות אלה, קצב האפטרשוקיםהרעידות העוקבות דועך במהירות עם הזמן. קצבהקצב האפטרשוקים [[פרופורציה|פרופורציונלי]] ל[[הופכי]] של הזמן מאז הרעידה הראשית. לפיכך, לא משנה מהו הסיכוי להתרחשותולהתרחשותה של אפטרשוקרעידה עוקבת ביום הראשון, ביום השני הסיכוי כבר יהיה מחצית מכך, ביום השלישי כשליש וכן הלאה, כש- p'''''=1'''''.
נוסחאות אלה והצבת נתונים בהן משקפות רק את מרבית רעידות האדמה אך כמובן שלא את כולן שכן זהו [[חוק אמפירי]] ואין לו די אחיזה במציאות.
 
===[[חוק בת']]===
[[קובץ:Gutenberg-richter.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
חוק נוסף המתאר התנהגות של אפטרשוקיםרעידות ולפיועוקבות ההבדל בעוצמות בין רעדת האדמה הראשית לאפטרשוקלרעידה העוקבת הגדול ביותר בדרך כלל קבוע ועומד על 1.1-1.2 [[סולם ריכטר|בסולם ריכטר]].
 
===[[סולם ריכטר|חוק גוטנברג-ריכטר]]===
רצף אפטרשוקיםרעידות עוקבות יתאים לרוב ליחס [[ריכטר|גוטנברג-ריכטר]] המתייחס לקשר בין [[מגניטודה|המגניטודה]] למספר רעידות האדמה באיזור מסוים בפרק זמן מסוים.
 
<math>\!\,N = 10^{A - b M}</math>
שורה 46 ⟵ 47:
במילים אחרות, ישנם הרבה אפטרשוקים חלשים ומעט חזקים.
 
==השפעתםהשפעתן של אפטרשוקיםרעידות עוקבות==
אפטרשוקיםרעידות מסוכניםעוקבות מסוכנות ביותר עקב היותםהיותן בלתי צפוייםצפויות, חזקיםחזקות ועקב יכולתםיכולתן להגביר את הנזק שלו גרמה רעידת האדמה הראשית. לדוגמא, מבנים שזועזו ברעידת האדמה הראשית עלולים לקרוס כתוצאה מהאפטרשוקמהרעידה העוקבת. לרעידות אדמה גדולות יש אפטרשוקיםרעידות גדוליםעוקבות שיכוליםגדולות שיכולות להמשך חודשים ואף שנים רבות, כשמדובר באזור של שקט [[סייסמילוגיה|סייסמי]] יחסי כמו במקרה של [[רעידת האדמה בניו מדריד (1812)]] שבמזרח ארצות הברית שאפטרשוקיםשרעידות עוקבות שלה עדיןעדיין מתרחשיםמתרחשןת מפעם לפעם על פי [[חוק אומורי]] שלעיל.
באזורים עם פעילות סייסמית ישנן אלפי רעידות אדמה חלשות בשנה שרובן אינן מורגשות ולפיכך, רצף האפטרשוקיםהרעידות העוקבות מסתיים כשקצב רעידות האדמה חוזר למה שהיה לפני רעידת האדמה הראשית.
 
באופן דומה לאפטרשוקיםלרעידות עוקבות, ישנן לעתים גם רעידות אדמה בעוצמות משתנות '''לפני''' בואה של רעידת האדמה הראשית ומדענים רבים מקווים למצוא את הדרך להעריך באמצעותן מתי היא תגיע ומה תהיה עוצמתה.
 
[[קטגוריה:סייסמולוגיה]]