פתיחת התפריט הראשי

שינויים

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף [[המאה ה-11]], מצוי [[קבר]]ו של יונתן בן עוזיאל ב[[עמוקה]].
 
נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־[[כו בסיון]] (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל ב{{ה|מאה ה-17}} הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: [[זאב וילנאי]], בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב ב[[תרגומי התנ"ך#פסבדו-יונתן לתורה|תרגום פסבדו-יונתן]] ([[דברים]] [[S:דברים כד ו|כ"ד, ו]]) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי ה[[עולם הבא]]. השערתו<ref>בפירוש השנייהלפסוק:"לא יחבל רחים היאורכב כי מדוברנפש בקריאההוא מוטעיתחבל" שלנאמר דברי(בתרגום [[רש"י]]{{ציטוט|תוכן=...שאיןעברי): מוצאיןלא אשהתמשכנו פוניןרחים והולכיןורכב לשםכי והיאצרכי עמוקהנפש הוא ממשכן, ולא תהיו קושרים חתנים וכלות כי כל עושה אלה כופר בחיי העולם הבא - לפי ספר יין הטוב מאת אלתר טוביה ב"ר דב וין מרחובות תשל"ט</ref>
 
. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי [[רש"י]]{{ציטוט|תוכן=...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה
|מקור=[[מסכת יבמות|יבמות]] [[S:יבמות יז א|יז ע"א]], ד"ה "שהכל פונים שם"}}
 
משתמש אלמוני