דיאקון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יכול, אבל אסור לו |
מ תקלדה |
||
שורה 1:
{{נצרות}}
'''דיאקון''' או '''דיאקונוס''' (deacon) הוא שמה של אחת משלוש המשרות של ה[[כמורה]] ה[[נצרות|נוצרית]] בכנסיות [[הכנסייה הקתולית|הקתולית]], [[הכנסייה האורתודוקסית|אורתודוקסית]] ו[[הכנסייה האנגליקנית]]. שתי המשרות האחרות הן ה[[כומר]] וה[[בישוף]] (או הארכיבישוף).
מקורה של המלה דיאקון הוא מהמלה ה[[יוונית]] (διακονος), אותה אפשר לתרגם בתרגום חופשי למלה "משרת". מקור המשרה, לפי המסורת הנוצרית, היא בבחירתם של שבעה אנשים שיעזרו במשימות של הכנסייה הנוצרית הקדומה כמו דאגה וחלוקת נדבות לעניים (מעשי השליחים ו' 6-1). בכנסייה הקתולית הקדומה הדיאקונים עזרו לכומר או לבישוף בביצוע המיסה ובקבלת תרומות המתפללים בסופה. עם אישור מיוחד הם יכלו לעסוק גם במתן חלק מהסקרמנטים, כמו טבילת תינוקות. בכל כנסייה שרתו מספר דיאקונים ובכנסיות הגדולות נמצא גם ממונה על הדיאקונים הוא הארכידיאקון הכפוף ישירות לבישוף. גם בחצר האפיפיור שרתו דיאקונים (בתקופות רבות מספרם היה שבעה) שנקראו קרדינלים-דיאקונים. במשך הדורות פחתה חשיבותה של מישרה זו עד למצבה הנוכחי של שלב ביניים לפני קבלת המינוי לכמורה.
כיום, בכנסיות הקתוליות, אנגליקניות ואורתודוקסיות, תפקידם של הדיאקונים הוא לשמש כעוזרי הכמרים במטלותיהם הרוחניות והמנהליות. יש להם תפקיד מוגדר בקריאת ספרי הקודש הנוצריים, ביצוע חלק מטקסי הדת הנוצריים ([[סקרמנט|הסקרמנטים]]). בכנסייה האורתודוקסית הם אחראים גם על פיזור ה[[קטורת]], קריאה לקהל המאמינים לבוא לתפילה, וניהול תפילות מסוימות. הדיאקונים מזוהים על ידי תשמישים ולבוש טקסי המיוחד להם.
בכנסייה האנגליקנית יכול דיאקון להינשא, ואילו בכנסיות האורתודוקסיות והקתוליות, אדם נשוי יכול להתמנות לדיאקון, אך לדיאקון אסור להינשא.
שורה 11:
תפקיד הדיאקון מופיע גם במספר זרמים בכנסייה ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]], אולם שם התפקיד לא מהווה שלב רשמי בדרך לכמורה, ולרוב מסתכם בחובות מנהליות ותקציביות.
[[תמונה:Orthodox Deacon.jpg|ימין|ממוזער|250px|דיאקון [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יווני-אורתודוקסי]] ב[[כנסיית המולד]] ב[[בית לחם]]]]
| |||