בילי סטרייהורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 31:
סטרייהורן עבד עם מוזיקאים כ[[ג'ימי הודג'ס]] ו[[בן ובסטר]] על ה[[סולו (מוזיקה)|סולואים]] שלהם ובנה ניגודים מעניינים בין החטיבות השונות בתזמורת. בהשפעת סטרייהורן הפכו יצירות ארוכות ([[סוויטה|סוויטות]]) אופייניות לרפרטואר התזמורת וניכרה השפעת המסורת הקלאסית בבניית המלודיות ובתזמור.
 
אחד משיאי פעילותם המשותפת של סטרייהורן ואלינגטון היה כתיבת ה[[פסקול]] זוכה [[פרס גראמי]] ל[[סרט קולנוע|סרטו]] של [[אוטו פרמינג'רפרמינגר]] מ-[[1959]], "אנטומיה של רצח"‏‏<ref>‏{{imdb title|id=0052561|title=אנטומיה של רצח}}‏</ref> ובו הקטעים שהפכו לסטנדרטים ''Such Sweet Thunder'' ו-''The Far East Suite''. פסקול זה מצוין כפורץ דרך מבחינת שילוב מוזיקת ג'אז בסרטים, מפני שהיה פסקול הג'אז הראשון שלא נבע מאירועי הסרט, בהם הוצגה על המסך תזמורת, אלא נכתב במיוחד. היה זה גם הפסקול הראשון של סרט [[הוליווד]]י משמעותי שנכתב על ידי אפרו-אמריקאים‏‏<ref>‏Booe, Mervyn, '''History of Film Music'''‏</ref>.
 
למרות שניסה קריירת סולו בשנות החמישים וכתב ל[[תיאטרון]], חזר סטרייהורן לשיתוף הפעולה עם אלינגטון. הוא שיתף פעולה גם עם הזמרת [[לנה הורן]].