אדוארד אלבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 14:
כמחזאי אמריקאי, נחשב אלבי ממשיכם של מחזאים אמריקאים גדולים כ[[טנסי ויליאמס|ויליאמס]], [[ארתור מילר|מילר]] ו[[יוג'ין או'ניל|אוניל]], אך ההשפעה הבולטת ביותר על כתיבתו וסגנונו הייתה של מחזאים אירופיים כ[[סמואל בקט|בקט]] ו[[הרולד פינטר|פינטר]]. עם זאת, למרות קרבתו למחזאי [[אבסורד]] אלו, אלבי אינו מאמץ את אופני הכתיבה של הזרם במלואם, וממזג בכתיבתו דרמה מסורתית יותר, עם עלילה, דמויות ודיאלוגים שאינם אופייניים למחזות האבסורד. מן העבר השני, הוא גם אינו מגביל את עצמו במחזותיו לגבולות ההגיוני והסביר מבחינה עלילתית, ומשלב מצבים מופרכים ודמיוניים לחלוטין, וסגנון כתיבה החורג באופן בולט מריאליזם. ב-25 המחזות שכתב לאורך יותר מ-40 שנות יצירה הפגין אלבי סגנון כתיבה ייחודי, שנון ואירוני, שהנושאים כבדי-המשקל בהם עסק שזורים בהערות ובמצבים קומיים. פעמים רבות בחן אלבי במחזותיו בנימה פסימית וביקורתית את החברה האמריקנית, את האדיאלים שלה ואת שביעות הרצון העצמית שאפיינה לעתים את החברה האמריקאית. בולטת במחזותיו של אלבי הצגתן של נשים באור שלילי, ככוחניות, שתלטניות, אכזריות וקרות.
לאורך שנותיו כמחזאי נהנה אלבי פעמים רבות משבחי הביקורת וזכה בשלושה [[פרס פוליצר|פרסי פוליצר]]: "[[איזון עדין]]", [[1966]], "[[מפלט ים]]", [[1975]], "[[שלוש נשים גבוהות]]", [[1992]], הישג שרק [[יוג'ין אוניל]], שזכה ב-4 פרסי פוליצר, עלה עליו. בשנת [[1963]] נבחר מחזהו "מי מפחד מוירג'יניה וולף" כזוכה פרס הפוליצר לאותה השנה, אך הועדה המייעצת לפרס, לה הייתה הסמכות לפסול את הבחירה, השתמשתה בסמכותה ושללה את הפרס מאלבי. נימוקיה לפסילה היו השפה הגסה של המחזה ועיסוקו בנושאים [[מיניות|מיניים]]. לפיכך, לא הוענק הפרס לאף מחזה באותה השנה.
==רשימת מחזות ותרגומים לעברית==
| |||