הסיץ' הזפורוז'י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
בשנת [[1734]] הוקמה סץ' חדשה - פודפולני. הפעם קוזאקים שמור על הגבול עם [[חאנות קרים]]. בתחילה הם כללו כ-7,300 חברים ועם הזמן מספרם גדל עד ל-13,000. בשנת [[1775]] [[יקטרינה הגדולה]] פרסמה צו על ביטול של '''זפורוז'סקי סץ''''. להחלטה זו היו מספר סיבות. לקראת סוף [[המאה ה-18]] לאחר מספר ניצחונות של [[האימפריה העוט'מאנית]] [[האימפריה הרוסית]] קיבלה מוצא לחופי [[הים השחור]] תוך סיפוח כל שטחי [[חאנות קרים]]. [[האיחוד הפולני ליטאי]] היה על סף פירוקה. בנוסף לכך, [[יקטרינה הגודלה]] חשהה שכוח צבאי משמעותי של ה[[קוזאקים]] עלול להצטרף למרד של [[ימליאן פוגצ'וב]]. כתוצאה המכל זה היא החליטה על פירוקה של ישות זו. ב-[[5 ביוני]] [[1775]] כוחות צבא משמעותיים כיתרו את המבצר הראשי ונתנו ל[[קוזאקים]] המתבצרים [[אולטימטום]] לקבלת החלטה על פירוק מלא מנשקם. לאחר התלבתויות, הקוזאקים עזבו את המבצר והוא נהרס עד ליסוד.
 
רוב הקצינים הקוזאקים קיבלו מעמד אציל וקוזאקים רגילים קיבלו רשות להתגייס לחייל הפרשים הרוסי. יחד עם זאת, כ-5,000 קוזאקים עברו לצד הטורקי והתיישהו ב[[דלטא]] של [[דנובה]]. כ-12,000 קוזאקים התגייסו לצבא רוסי אך לרוב לא עמדו במשמעת הנוקשה. לאחר קבלת בקשה מהקצינים הקוזאקים, בשנת [[1788]] [[אלכסנדר סובורוב]] הקים כוח צבאי קוזאקי, תוך החזרת לראשי הכוח סמלים צבאיים מסורתיים שהוחרמו בשנת [[1775]]. כח צבאי זה קיבל את השם "כוח קוזאקי של הים השחור". הם השתתפו ב[[מלחמת רוסיה-טורקיה 1787 - 1792]]. לעו הוכרה על גבורתם, לאחר סיום המלחמה [[יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה|יקטרינה השנייה]] נתנה לקוזאקים רשות להתיישב באזור [[קובן]]. במהלך השנים 1792 - 1793 הקוזאקים התיישבו באזור והשתתפו באופן פעיל במחלמות רוסיה ב[[קווקז]]. בשנת [[1860]] הומה יחידה של "קוזאקים של קובן" שקיימת גם היום.
 
קוזאקים שעברו לתחומי [[האימפריה האוט'מאנית]] היקימו מבצר בדלטא של [[דנובה]]. בהתאם לדרישת השלטונות הם חוייבו להשתתף לדיכוי במרד של עמים סלאביים ב[[בלקן]]. כתוצאה מכך, בשנת [[1828]] הם חזרו לתחומי [[האימפריה הרוסית]] תוך קבלת חנינה מ[[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה|ניקולאי הראשון]]. הם התיישבו באזור [[אזוב]] והקימו יחידה של "קוזאקים של אזוב". יחידה זו השתתפה ב[[מלחמת קרים]]. לאחר המלחמה הם עברו לקובן והצטרפו לקוזאקים שכבר היו שם.