מרד 1682 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''מרד 1682''' מרד של יחידות צבא המוצבות ב[[מוסקבה]] שכתוצאה ממנו השלטון במדינה הועבר ל[[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] ליד [[איוואן החמישי]] ו[[פטר הגדול]] שהיו בגיל צעיר.
==רקע==
הסביות למרד היו כבר בתקופת שלטון של [[פיודור השלישי, צאר רוסיה|פיודור השלישי]]. קופת אוצר המדינה הייתה רקה ותשלומים לחיילים היו מועברים באופן לא סדיר. קצינים היו משאירים חלק מהתשלומים אצלם וגם היו מכרוחים את החיילים לבצע עבודות שונות באחוזות הקצינים.
ב-[[27 באפריל]] [[1682]] [[פיודור השלישי, צאר רוסיה|פיודור השלישי]]שנת [[1676]] נפטר ולא היו לו יורשים. בהתאם לנוהל, כס השלטון היה צריך לבעור לבן שלו [[איוואן החמישי|איוואן]] מאשתו הראשונה (ממשפחת מילוסלבסקי) שהיה בן 16, או לבן [[פטר הגדול|פיוטר]] מאשתו השנייה )(ממשפחת נרישקין) שהיה בן 10. היריבות בין שני המשפחות הגעיה לשיאו, כי החלטת היורש הייתה צפויה להשפיע ישירות על מצב המשפחה וקבלת הטבות. ההחלטה הסופית הייתה בידי אסיפת [[בויאר|ביוארים]]. בנוסף לכך, למרות שאיוואן היה. מבוגד יותר, אך הוא היה ילד חולני והיה סביר שלא יאריך ימים. לאחר התלבטויות, ב-[[27 באפריל]] [[1682]] (ביום פטירת הצאר) האסיפה הבויארית וה[[פטריארך]] הרוסי החליטו על כך ש[[פתר הגדול|פיוטר]] יהיה הצאר הבא.
למשפחת מילוסלבסקי החלטה הייתה גורלית - הם היו צפויים לאבד את השפעתם בחצר. [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]], אחות של [[איוואן החמישי|איוואן]] ונציגת משפחת מילוסלבסקי החליטה לנצל את התמרמרות יחידות צבאיות המוצבות ב[[מוסקבה]] לשינוי מהותי במצב. היא נתמכה במשפחה עצמה, חלק מהבויארים, ונסיכים [[ואסילי גוליצין]] ואיוואן חובנסקי שהיו נציגי המשפחות הוותיקות ולא ראו בעין יפה את עליית משפחת נרישקין.
==תחילת המרד==
תומכי המרד החלו לפזר שמועות בין החיילים שתחת השלטון החדש קצב העברת התשלומים יהיה גרוע אף יותר מבעבר. ב-[[15 במאי]] התפשטה שמועה שמשפחת נרישקין הרגו את נסיך [[איוואן החמישי|איוואן]]. חיילים רבים נהרו ל[[קרמלין]] של [[מוסקבה]] עברו את המשמר והתאספו ב[[כיכר הקתדרלות]] בחזית הארמון. צארינה נתליה נרישקין (אשתו השנייה של פיודור השלישי) יצאה מהארמון ביחד עם בנה [[פטר הגדול|פיוטר]] והנסיך איוואן. הנסיך איוואן אף ציין בתשובה לשאילות החיילים שבריותו טובה ושמפחת נרישקין מתייחסת אליו טוב ואין לו טענות. במידה וזה נכון, פעולות החיילים היו בעייתיות מאוד וזה היה למעשה מרד נגד השלטון. אחד הקצינים, נסיך דולגורוקי החל לעיים על החיילים תוך האשמת במרד גלוי. האמון המשולהב לא עמד בלחץ, התפרץ והרג את הנסיך. בהמשך הם אף נכנסו לארמון עצמו והרגו מספר נציגי בולטים של משפחת נרישקין ותומכיה. מעשיה הרצח התפשטו לעיר כולו. בקרמלין החיילים שמו שמירה ולמעשה כל יושבי הארמון היו אצורים.
==קישורים חיצוניים==
* [http://hrono.info/biograf/bio_g/golicyn_vv.php קורות חיים (ברוסית)]
| |||