מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] שקדם למנדט הבריטי לא קיים בארץ-ישראל כל מחלקת עתיקות שתפקידה לשמור על עתיקות הארץ. רישיון ([[פירמאן]]) ל[[חפירה ארכאולוגית]] ניתן ב[[איסטנבול]] בקשיים מרובים.
מיד עם שוך קרבות [[מלחמת העולם הראשונה]] הבינו שלטונות הכיבוש הבריטי כי בידיהם נפל חבל ארץ שרבים בו [[אתר ארכאולוגי|אתרי העתיקות]], שחלקם אף בבחינת מקומות [[קדושים]] לשלוש ה[[דת]]ות.
לאחר כינון הממשל הבריטי בחודש יולי [[1920]], מינה הממשל הבריטי האזרחי על ארץ-ישראל את פרופ' [[ג'ון גרסטנג]], מ[[אוניברסיטת ליברפול]] להקים את מחלקת העתיקות. פעולתו בארץ היתה כפולה. מצד אחד פעל להקמתו של [[בית ספר בריטי לארכאולוגיה]] (לקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל לא היה בסיס פעולה מקומי); ומצד שני, לסייע לשלטונות המנדט להקים את מחלקת העתיקות. ואמנם ב- [[14 ביולי]] 1920 אישר [[הנציב העליון]] את הקמתה של מחלקת העתיקות. המחלקה סונפה ל[[מחלקת העבודות הציבוריות]] (Public Works Department).
|