רוברט מקאליסטר – הבדלי גרסאות

מ
עריכה
אין תקציר עריכה
מ (עריכה)
|הערות=נשיא החברה המלכותית לעתיקות של אירלנד
}}
'''רוברט אלכסנדר סטיוארט מקאליסטר''' (ב[[אנגלית]]: '''Robert Alexander Stewart Macalister'''){{כ}} ([[1870]]-[[1950]]), [[ארכאולוג]] [[בריטניה|בריטי]]. מקאליסטר נולד ב[[דבלין]] שב[[אירלנד]], ואת לימודיו ערך ב[[אוניברסיטת קיימברידג']].
 
מקאליסטר נולד ב[[דבלין]] שב[[אירלנד]], ואת לימודיו ערך ב[[אוניברסיטת קיימברידג']].
 
==חפירותיו בארץ ישראל==
מקאליסטר נשלח לארץ-ישראל מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל כדי לשמש עוזרו של [[פרדריק ג'ונס בליס]] בחפירות בארבעה תלים באיזור ה[[שפלה]], חפירות שנועדו בין היתר כדי לאתר את [[גת-פלשתים]]. השניים חפרו ב[[תל צנדחנה]] ([[מראשה]]), [[תל אל-צאפי]] ([[תל צפית]]), [[תל אל-ג'ודידה]] ([[תל גודד]]) וב[[תל זכריה]] ([[עזקה]]).
 
בשנים [[1909]]-[[1900]] ניהל את [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ובשנים [[1905]]-[[1902]] ו-[[1909]]-[[1907]] ערך חפירות מקיפות ביותר באתר [[תל גזר]], מיקומה של [[גזר (ישוב מקראי)|גזר המקראית]]. מקאליסטר חילק את עבר ה[[עיר]] ל"תקופה הקדם-שמית", "התקופה השמית הראשונה", "התקופה השמית השנייה", "התקופה השמית השלישית", "התקופה השמית הרביעית", "התקופה [[הלניזם|ההלניסטית]]" ו"התקופה ה[[רומא|רומית]]-[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]]". מקאליסטר זיהה באתר שמונה שכבות יישוב (כיום מקובל להניח כי מדובר ב-26).
 
חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום המיתודהה[[מתודה]] הארכיאולוגיתהארכאולוגית בארץ, שהכל משתדלים ללמוד ממנה לקח. תל גזר הוא תל מקראי מן הגדולים בארץ. שטחו, בראשו, כ100- דונם. מקאליסטר חפר למעלה ממחצית שטח התל, ובחלק גדול משטח החפירה ירד מפני השטח ועד לסלע, ובסך הכל היקף עבודה עצום בממדיו. מקאליסטר 'פרס' את התל בפסי חפירה צרים וארוכים כשהוא חופר שטח צר וארוך ושופך את העפר והמבניים שפרק לפס החפירה הקודם, וכן הלאה. באופן זה חפר שלושים שטחי חפירה צרים וארוכים שהפכו את התל על פניו.
 
מקאליסטר ערך את החפירה הארכיאולוגית הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על-ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר [[אבו-שושה]] הסמוך, עסק באירגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיו"ב. חפירתו בגזר היא דוגמא מובהקת של 'תזמורת של איש אחד'. כיום ברור כי חפירה ארכיאולוגית היא 'תזמורת' של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים לשכבותיהם.
ממצאיו פורסמו בשנים [[1912]]-[[1911]] בשלושה כרכים תחת השם "The Excavation of Gezer", אחד ממצאיו המפורסמים היה [[לוח גזר]].
 
לאחר מפעל החפירות בגזר, כמעט ונעלם מקאליסטר ממפת החפירות של ארץ-ישראל. אמנם הוא נענה לקריאתו של [[ג'והןון גרסטנג]], מנהל [[אגף העתיקות המנדטורי]], לבוא ולעמוד בראש המשלחת הבריטית שחפרה ב[[עיר דוד]] בירושלים, כחלק ממפעל החפירות הבינלאומי שיזם גרסטנג במקום. מקאליסטר ו[[גארו דנקן]] חפרו בעירב[[עיר דוד]] בירושלים בשנים 1925-231923 מטעם הקרן הבריטית. ה'"[[מבנה המדורג]]'" שחשפו בראש המדרון המזרחי של הגבעה מעסיק את החוקרים מאז, הן מבחינת קביעת תאריכו המדוייק והן מבחינת מהותו האדריכלית.
 
==פעילותו באירלנד==
כאשר הסתיימה כהונתו בקרן, מקאליסטר פנה לארכאולוגיה [[קלטים|קלטית]]. הוא נתמנה לתפקיד פרופסור באוניברסיטת [[דבלין]] בשנת 1909 וכיהן בתפקיד עד לשנת [[1943]]. מקאליסטר התערב במדיניות לשימור האתרים הארכאולוגים של [[אירלנד]], שנוסדה דאז, וכיהן במספר מועצות לשימור אתרים שכאלו.
 
מקאליסטר פרסם מאות דוחות וספרים בנושאים אותם חקר, ועם פרישתו מהאוניברסיטה עבר ל[[קיימברידג']], שם התגורר עד למותו בשנת [[1950]].