רוברט מקאליסטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה |
|||
שורה 18:
בשנים [[1909]]-[[1900]] ניהל את [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ובשנים [[1905]]-[[1902]] ו-[[1909]]-[[1907]] ערך חפירות מקיפות ביותר באתר [[תל גזר]], מיקומה של [[גזר (ישוב מקראי)|גזר המקראית]]. מקאליסטר חילק את עבר ה[[עיר]] ל"תקופה הקדם-שמית", "התקופה השמית הראשונה", "התקופה השמית השנייה", "התקופה השמית השלישית", "התקופה השמית הרביעית", "התקופה [[הלניזם|ההלניסטית]]" ו"התקופה ה[[רומא|רומית]]-[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]]". מקאליסטר זיהה באתר שמונה שכבות יישוב (כיום מקובל להניח כי מדובר ב-26).
חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום ה[[
מקאליסטר ערך את החפירה הארכיאולוגית הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על-ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר [[אבו-שושה]] הסמוך, עסק באירגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיו"ב. חפירתו בגזר היא דוגמא מובהקת של 'תזמורת של איש אחד'. כיום ברור כי חפירה ארכיאולוגית היא 'תזמורת' של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים לשכבותיהם.
שורה 26:
ממצאיו פורסמו בשנים [[1912]]-[[1911]] בשלושה כרכים תחת השם "The Excavation of Gezer", אחד ממצאיו המפורסמים היה [[לוח גזר]].
לאחר מפעל החפירות בגזר, כמעט ונעלם מקאליסטר ממפת החפירות של ארץ-ישראל. אמנם הוא נענה לקריאתו של [[ג'ון גרסטנג]], מנהל [[
==פעילותו באירלנד==
|