רוברט מקאליסטר – הבדלי גרסאות

נוספו 102 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
←‏חפירותיו בארץ ישראל: עריכה, קישורים פנימיים
מ (←‏חפירותיו בארץ ישראל: קישורים פנימיים)
מ (←‏חפירותיו בארץ ישראל: עריכה, קישורים פנימיים)
 
==חפירותיו בארץ ישראל==
מקאליסטר נשלח לארץ-ישראל מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל כדי לשמש עוזרו של [[פרדריק ג'ונס בליס]] בחפירות בארבעה תלים באיזור ה[[שפלה]], חפירות שנועדו בין היתר כדי לאתר את [[גת (עיר פלשתית)|גת-פלשתים]]. השניים חפרו ב[[מראשה]]-(תל צנדחנה), [[תל צפית)]]-(תל אל-צאפי), [[תל גודד]]- (תל אל-ג'ודידה) וב[[עזקה]]-(תל זכריה).
 
בשנים [[1909]]-[[1900]] ניהל את [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ובשנים [[1905]]-[[1902]] ו-[[1909]]-[[1907]] ערך חפירות מקיפות ביותר באתר [[תל גזר]], מיקומה של [[גזר (ישוב מקראי)|גזר המקראית]]. מקאליסטר חילק את עבר ה[[עיר]] ל"תקופה הקדם-שמית", "התקופה השמית הראשונה", "התקופה השמית השנייה", "התקופה השמית השלישית", "התקופה השמית הרביעית", "התקופה [[הלניזם|ההלניסטית]]" ו"התקופה ה[[רומא|רומית]]-[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]]". מקאליסטר זיהה באתר שמונה שכבות יישוב (כיום מקובל להניח כי מדובר ב-26).
 
חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום ה[[מתודולוגיה]] הארכאולוגית בארץ, שהכל משתדלים ללמוד ממנה לקח. תל גזר הוא תל מקראי[[מקרא]]י מן הגדולים בארץ. שטחו, בראשו, כ100- דונם. מקאליסטר [[חפירה ארכאולוגית|חפר]] למעלה ממחצית שטח התלה[[תל]], ובחלק גדול משטח החפירה ירד מפני השטח ועד לסלעל[[סלע]], ובסך הכל היקף עבודה עצום בממדיו. מקאליסטר '"פרס'" את התל בפסי חפירה צרים וארוכים כשהוא חופר שטח צר וארוך ושופך את העפרה[[עפר]] והמבניים שפרק לפס החפירה הקודם, וכן הלאה. באופן זה חפר שלושים שטחי חפירה צרים וארוכים שהפכו את התל על פניו.
 
מקאליסטר ערך את החפירה הארכיאולוגיתהארכאולוגית הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על-ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר [[אבו-שושה]] הסמוך, עסק באירגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיו"ב. חפירתו בגזר היא דוגמא מובהקת של '"תזמורת של איש אחד'". כיום ברור כי חפירה ארכיאולוגיתארכאולוגית היא '"תזמורת'" של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים לשכבותיהםל[[שכבה ארכאולוגית|שכבותיהם]].
 
אחד הלקחים שעולים מן החפירה הזו, היא העובדה שמקאליסטר חפר חלק גדול מדי של התל. חפירתו עשויה להמנות בין החפירות שניתן לכנותן '"חפירות טוטאליות'", שכן כילתה חלק ניכר של התל.
 
ממצאיו פורסמו בשנים [[1912]]-[[1911]] בשלושה כרכים תחת השם "The Excavation of Gezer", אחד ממצאיו המפורסמים היה [[לוח גזר]].
 
לאחר מפעל החפירות בגזר, כמעט ונעלם מקאליסטר ממפת החפירות של ארץ-ישראל. אמנם הוא נענה לקריאתו של [[ג'ון גרסטנג]], מנהל [[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי]], לבוא ולעמוד בראש המשלחת הבריטית שחפרה ב[[עיר דוד]] בירושלים, כחלק ממפעל החפירות הבינלאומי שיזם גרסטנג במקום. מקאליסטר ו[[גארו דנקן]] חפרו ב[[עיר דוד]] בירושלים בשנים 1925-1923 מטעם הקרן הבריטית. ה"[[מבנה המדורג]]" שחשפו בראש המדרון המזרחי של הגבעה מעסיק את החוקרים מאז, הן מבחינת קביעת תאריכו המדוייק והן מבחינת מהותו האדריכליתה[[אדריכלות|אדריכלית]].
 
==פעילותו באירלנד==