שארל קלרמון-גנו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
'''שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ''' ([[צרפתית]]: '''Charles Simon Clermont-Ganneau'''{{כ}}; [[19 בפברואר]] [[1846]] - [[15 בפברואר]] [[1923]]), [[דיפלומט]], [[מזרחנות|מזרחן]] ו[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] [[צרפת]]י, בן ל[[פסל (מקצוע)|פסל]] צרפתי ידוע. מהבולטים בחוקרי [[ארץ ישראל]] ב{{ה|מאה ה-19}}.
קלרמון-גנו נולד ב[[פריז]]. אחר לימודיו בבית הספר לשפות מזרחיות (Ecole des Langues Orientales; "אקול דה לאנג אוריינטל") נשלח ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]] ([[1867]]) כשהוא בן 21 שנה, והחל לשמש כ[[מתורגמן]] ה[[קונסוליה]] הצרפתית ב[[ירושלים]], ומאוחר יותר ב[[איסטנבול]]. בעת שהותו
בשנים [[1873]]–[[1874]] עמד בראש משלחת ארכאולוגית [[בריטניה|בריטית]] ל[[ארץ ישראל]] מטעם [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]]. הוא גם הועסק בידי הצרפתים בחפירות ב[[סוריה]] וב{{ה|ים האדום}}. בשנת [[1875]] קיבל את אות האבירות של [[לגיון הכבוד]]. קלרמון-גנו שירת כמשנה לקונסול ב[[יפו]] בשנים [[1880]]–[[1882]]. בתום תפקידו הקונסולרי חזר לפריז, שם המשיך לעסוק בענייני שפות המזרח. בשנת [[1886]] נתמנה לקונסול מדרגה ראשונה, וכן נתמנה למנהל המוסד בו קיבל את חינוכו, ועבד כ[[פרופסור]] ב[[קולז' דה פראנס]].
| |||