נוסח איטליה – הבדלי גרסאות

'''נוסח איטליה''' (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי") הינו נוסח התפילהה[[תפילה]] המקובל על [[יהודי איטליה]] שאינם ממוצא [[אשכנז|אשכנזי]] או [[יהדות ספרד|ספרדי]].

ליהודיל[[יהודי איטליה]] נוסח [[תפילה]] ייחודי משלהם שאינו [[נוסח ספרד|נוסח הספרדים]] או [[נוסח אשכנז]]. באיטליהב[[איטליה]] היו קימות אמנם גם קהילות שמוצאן מספרדמ[[ספרד]] שהתפללו בנוסחב[[נוסח ספרד|נוסח הספרדים]] וקהילות שמוצאן מגרמניהמ[[גרמניה]] שהתפללו בנוסחב[[נוסח אשכנז]]. נוסח איטליה, אם כן, אינו הנוסח של כל היהודים באיטליה אלא הנוסח של [[יהודי איטליה]] הוותיקים (רובם גלו לאיטליה עם [[חורבן בית שני]]).

נוסח איטליה מתאפיין בכך שלמרות היותו מבוסס בעיקרו על [[נוסח בבל]], הוא מכיל בתוכו נוסחאות ארץ ישראליות קדומות יותר מכל שאר נוסחאות התפילה האחרות שהמרכיב הבבלי בהן גדול יותר. אחד משינויי הנוסח המעניינים אצל יהודי איטליה הינו שבתפילתשב[[תפילת ערבית]] של [[שבת]] אומרים את [[ברכת מעריב ערבים]] ואת [[ברכת אמת ואמונה]] בנוסח מיוחד לשבתל[[שבת]] (למעט אצל יהודי העיר [[טורינו]] שאומרים את הנוסח הרגיל).

המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר איסוף של [[פיוטים]] ממקורות שונים ומעט יצירה פיוטית מקומית. בדומה ל[[נוסח אשכנז]] ובשונה מ[[נוסח הספרדים]] בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי. ישנם גם פיוטים מתקופת [[תור הזהב בספרד]] המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הפיוט "[[אחות קטנה]]" הנאמר בליל [[ראש השנה]] או הפיוט "[[עת שערי רצון להפתח]]" הנאמר במסורת האיטלקית ב[[תפילת נעילה]] (בניגוד למסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת [[שופר]] בראשב[[ראש השנה]]).