יוהאן שטאמיץ – הבדלי גרסאות

[[30 ביוני]] [[1717]] (הוטבל) - [[27 במרץ]] [[1757]]) היה [[מלחין]] ו[[כנר]].

 

שטאמיץ נולד בנמצקי ברוד (כיום האבליצקוב ברוד, צ'כיה). את שיעורי ה[[מוזיקה]] הראשונים שלו קיבל מאביו, נגן [[עוגב]]. בשנים הבאות למד בגימנזיום ואחר ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] קרל ב[[פראג]]. בשנת [[1741]] נסע ל[[מנהיים]], שם נעשה תחילה לכנר הראשון בתזמורת החצר, בשנת [[1743]] ובהמשך, בשנת [[1745]], למנצח התזמורת. הוא העלה את רמת התזמורת עד להיותה אחת המכובדות ביותר ב[[אירופה]]. בשנים [[1754]] - [[1755]] שהה ב[[פריז]], שם התקבלה המוזיקה שלו ברצון. שנתיים אחר כך מת במנהיים. משרתו כמנהל מוזיקלי עברה לכריסטיאן קאנאביך.

 

שטאמיץ, שמקובל לראותו כמייסד [[אסכולת מנהיים]] וכמלחין החשוב ביותר בין חבריה, כתב מספר רב של קונצרטים (בעיקר ל[[כינור]] או [[חליל]]), הרבה [[מוזיקה קאמרית]] ו[[מיסה (מוזיקה)|מיסה]] (1755). יצירותיו החשובות ביותר, מכל מקום, הן הסימפוניות שלו, למעלה מחמישים במספר. הוא היה המלחין הראשון שכתב בקביעות סימפוניות במתכונת של ארבעה פרקים, בצירוף מינואט וטריו לשאר שלושת הפרקים הסטנדרטיים. גם הכנסת קבוצה שנייה של חומר תמאטי נוגד לפרקי הפתיחה שלו תרמה רבות לפיתוח מה שיהיה מוכר בהמשך כצורת הסונטה.