הבדלים בין גרסאות בדף "מרד 1682"

נוספו 6 בתים ,  לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
 
==רקע==
הסביותהסיבות למרד היו קיימות כבר בתקופתמתקופת שלטון של [[פיודור השלישי, צאר רוסיה|פיודור השלישי]]. קופת אוצר המדינה הייתה רקה ותשלומים לחיילים היו מועברים באופן לא סדיר. קצינים היו משאירים חלק מהתשלומים אצלם וגם היו מכרוחיםמחייבים את החיילים לבצע עבודות שונות באחוזות הקצינים.
 
ב-[[27 באפריל]] [[1682]] [[פיודור השלישי, צאר רוסיה|פיודור השלישי]]שנת [[1676]] נפטר ולא היו לו יורשים. בהתאם לנוהל, כס השלטון היה צריך לבעור לבן שלו [[איוואן החמישי|איוואן]] מאשתו הראשונה (ממשפחת מילוסלבסקי) שהיה בן 16, או לבן [[פטר הגדול|פיוטר]] מאשתו השנייה )(ממשפחת נרישקין) שהיה בן 10. היריבות בין שני המשפחות הגעיההגיעה לשיאו, כי החלטת היורש הייתה צפויה להשפיע ישירות על מצב המשפחה וקבלת הטבות. ההחלטה הסופית הייתה בידי אסיפת [[בויאר|ביוארים]]. בנוסף לכך, למרות שאיוואן היה. מבוגד יותר, אך הוא היה ילד חולני והיה סביר שלא יאריך ימים. לאחר התלבטויות, ב-[[27 באפריל]] [[1682]] (ביום פטירת הצאר) האסיפה הבויארית וה[[פטריארך]] הרוסי החליטו על כך ש[[פטר הגדול|פיוטר]] יהיה הצאר הבא.
 
למשפחת מילוסלבסקי החלטה הייתה גורלית - הם היו צפויים לאבד את השפעתם בחצר. [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]], אחות של [[איוואן החמישי|איוואן]] ונציגת משפחת מילוסלבסקי החליטה לנצל את התמרמרות יחידות צבאיות המוצבות ב[[מוסקבה]] לשינוי מהותי במצב. היא נתמכה במשפחה עצמה, חלק מהבויארים, ונסיכים [[ואסילי גוליצין]] ואיוואן חובנסקי שהיו נציגי המשפחות הוותיקות ולא ראו בעין יפה את עליית משפחת נרישקין.
==תחילת המרד==
[[תמונה:Orenburgsky.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתליה נרישקינה מראה את [[איוואן החמישי]] לחיילים המורדים]]
תומכי המרד החלו לפזר שמועות בין החיילים שתחת השלטון החדש קצב העברת התשלומים יהיה גרוע אף יותר מבעבר. ב-[[15 במאי]] התפשטה שמועה שמשפחת נרישקין הרגו את נסיך [[איוואן החמישי|איוואן]]. חיילים רבים נהרו ל[[קרמלין]] של [[מוסקבה]] עברו את המשמר והתאספו ב[[כיכר הקתדרלות]] בחזית הארמון. צארינה נתליה נרישקין (אשתו השנייה של פיודור השלישי) יצאה מהארמון ביחד עם בנה [[פטר הגדול|פיוטר]] והנסיך איוואן. הנסיך איוואן אף ציין בתשובה לשאילות החיילים שבריותושבריאותו טובה ושמפחת נרישקין מתייחסת אליו טוב ואין לו טענות. במידה וזה נכון, פעולות החיילים היו בעייתיות מאוד וזה היה למעשה מרד נגד השלטון. אחד הקצינים, נסיך דולגורוקי החל לעיים על החיילים תוך האשמת במרד גלוי. האמון המשולהב לא עמד בלחץ, התפרץ והרג את הנסיך. בהמשך הם אף נכנסו לארמון עצמו והרגו מספר נציגי בולטים של משפחת נרישקין ותומכיה. מעשיה הרצח התפשטו לעיר כולו. בקרמלין החיילים שמו שמירה ולמעשה כל יושבי הארמון היו אצורים.
 
למחרת החיילים חזרו לאמרוןלארמון עם דרישה להסגיר לידם את האח של נתליה נרישקינה. [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] ובויארים נוספים לחצו על משפחת נרישקין והיא נענתה לדרישות החיילים. איוואן נרישקין הוסגר והוצא להורג על ידי החיילים. האב של צרינהצארינה קיריל נרישקין הוכרךהוכרח להתנזר להוגלהוהוגלה למנזר בצפון המדינה. מהומות והוצאות להורג נמשכו עד ל-[[18 במאי]]. השלטון למעשה לא היה קיים. אומנם [[פטר הגדול]] היה באופן פורמלאיפורמאלי [[צאר]] ואימו נתליהנטליה לידו, אך הם לא יכלו לשלוט. כל התומכים שלהם נהרגו או נמלטו מ[[מוסקבה]].
 
ב-[[19 במאי]] נציגי החחיליםהחיילים העבירו לידיו בקשה, שהייתה למעשה אולטימטוםאולטימאטום לשלם להם לאלטרלאלתר את החוב שלפי הערכתם היה כ-240,000 רובל. קופת האוצר הייתה ריקה, אך [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]], למרות שפורמאלית לא היה לה בשלב זה כל סמכות נתננתנה ההורעההורעה לאסוף את הכסף תוך ניצול כלי זהב וכסף שהיו בארמון.
 
ב-[[23 במאי]] וב-[[29 במאי]] החיילים העבירו בקשות נוספות. הם כללו הכרזת [[איוואן החמישי]] [[צאר]] בנוסף ל[[פטר הגדול]] ומינוי נסית סופיה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] לידים. הבקשתוהבקשות היו תואמים את האינטרסים של כל משפחת מילוסלבסקי. באסיפה הבויארית ו[[פטריארך]] נענו לדרישות החיילים. בשלב זה, החיילים המורדים שלטו במצב, אך הם היו מודעים לכך שהמצב אינו יצידיציב וברגהוברגע שהם יעזבו את [[הקרמלין]] הכלהכול יכול להשתנות. במטרה להבטיח לעצמם את הביטחון לתווך ארוך הם הוציעוהוציאו דרישה חדשה. הממשל היה צריך לפרסם צב מיוחד בו הכרזה על כך שכל פעולות החיילים היו לטובת השלטון ושמפחתומשפחת רומנוב וב[[כיכר האדומה]] היה צריך להציב פסל עם פרוט שמות כל ה[[בויאר|בויארים]] שנהרגו תוך ציון פשעים שהם ביצעו לכאורה נגד השלטון. מחוז ברירה הממשל הסכם גם לכך. יחד עם זאת, בשלב זה נסית סופיה החלה להרגיש שהמצב מסכן גם אותה.
 
==תקופת נסיך חובאנסקי==
סופיה מינה את נסיך חובנסקי כמפקד העליון של החיילים ב[[מוסקבה]]. הוא היה ידוע שתומך של משפחת מילוסלבסקי והיה גם פופולריפופולארי בקרב החיילים. במינוי זה [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] ציפה שהוא יפעל להרגעת הרוחות. אומנם, הנסיך בעצמו החליט שהוא יכול להפעיל לחץ בלתי פוסק על הנסיכה. בתמיכתו, החיילים לא עזבו את שטח [[הקרמלין]] ושמרו את היכולת לדרוש להממשלמהממשל האטבותהטובות נוספות.
[[תמונה:Nikita Pustosviat. Dispute on the Confession of Faith.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיון בנושא הדת בארמון בקרמלין]]
מתנגדי [[הרפורמה הדתית ברוסיה]] חשבו שזה הזמן להפסיק אותה. מתנגדי הרפורמה הגיוהגיעו ל[[מוסקבה]] מערי שדה והחלו בתעמולה בקרב החיילים. הנסיך חובנסקי תמך בהם, כי ראה בהם כלי נוסף ללחץ על הממשל. אומנם הממשל לא היה יכול לקבל החלטה בנושא והוא היה בידי הכנסייה ו[[פטריארך]]. הכנסייה לא יכלה לבטל את הרפורמה שנמשכה כבר עשרות שנים. גם [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] לא תמכה במהלך, כי זה היה עלול לפגוע במדיניות איבה ואחיה.
 
לצורך הפתרון הוצע לארגן דיון פתוח על ה[[כיכר האדומה]]. הנסיך חובנסקי תמך ברעיון הדיון הפתוח. [[פטריארך]] התנגד לדיון על הכיכר כי הבין שמהלך הדיון יהיה תלוי בהתנהגות ההמון שצפוי להתאסף בכיכר ולא בטענות הצדדים. הוא הציע לארגן את הדיון בחדרי הארמון. סופיה תמכה ברעיון דיון בארמון. כטענה לכך היא ציינה שהיא בעצמה עם קרבי המשפחה מעוניינת להיות נוכחת בדיון ולא סביר שהם השתתפו בדיון בכיכר הפתוח. ב-[[5 ביולי]] [[1682]] הדיון אכן נערכךנערך בשטחי הארמון. תוך זמן קצר הדיון נהפך להיות לא ענייני וכולניוקולני. מתנגדי הרפורמה עזבו את הדיון, והודיעו להמון שהמתין בכיכר על הניצחון המוחץ. באותו זמן, סופיה הודיע לנציגי החיילים שהיו בארמון שמתנגדי הרפורמה לא נתנו שום טענה רצינית ולא יתכן שרפורמה שנתמכה על ידי צארים קומדיםקודמים לא נכונה. היא גם איימה על החיילים שהיא עלולה לעזוב את מוסקבה ולחזור עם צבא מתנדבים. לאור הנאום שלה, החיילים תפסו חלק ממתנגדי הרפורמה והרגו אותם. אומנם הנסיך חובנסקי המשיך בתמיכתו במנגדיבמתנגדי הרפורמה.
 
במצב זה, בו הממשל היה תלוי ברצון החיילים במוסקבה נמשך עד ל[[19 באוגוסט]]. בהתאם למסורת, באותו יום היה צריך להתקיים טכס דתי בהתתשפותבהשתתפות משפחת הצאר. במסגרת הטכס הפמלייההפמליה הייתה צריך לעזוב את [[הקרמלין]] ולהגיע למנזר מחוץ לעיר. בפמליית הטכס לקחו השתתפות שני הצארים, שני אלמנות של [[אלכסיי הראשון, צאר רוסיה|אלכסיי הראשון]], קרובי המשפחה ונסיכת סופיה בעצמה. הפמלייההפמליה קיבלה הגנה מיחידות צבא שלא תמכו במרד. כאשר הם עזבו את העיר, הם שינו את המסלול והגיעו לקרבת [[לאוורת השילוש-סרגייב]] בכוונה לעשות ממנו מרכז שלטוני. בספטמבר התאספו סביבם [[בויאר|בויארם]] ויחידות צבא נוספות. מהלך זה הדעיגהדאיג את נסיך חובנסקי והוא החליט להגיע לנסיכת סופיה לקראת [[17 בספטמבר]] שזה היה יום הולדת שלה. בדרך הוא ובנו נעצרו והובאו לחצר כשבועים. תוך זמן קצר הם הואשמו בניסיון להפיכה שלטונית והוצאו להורג. סופיה הודיע לאסיפת צבא מתנדבים לצורך הסדרת סדר בבירה.
 
==סיום המרד==
124,560

עריכות