הבדלים בין גרסאות בדף "מרד 1682"

נוספו 49 בתים ,  לפני 10 שנים
 
==תקופת נסיך חובאנסקי==
סופיה מינה את נסיך חובנסקי כמפקד העליון של החיילים ב[[מוסקבה]]. הוא היה ידוע שתומךכתומך של משפחת מילוסלבסקי והיה גם פופולארי בקרב החיילים. במינוי זה [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] ציפה שהוא יפעל להרגעת הרוחות. אומנם, הנסיך בעצמו החליט שהוא יכול להפעיל לחץ בלתי פוסק על הנסיכה. בתמיכתו, החיילים לא עזבו את שטח [[הקרמלין]] ושמרו את היכולת לדרוש מהממשל הטובות נוספות.
[[תמונה:Nikita Pustosviat. Dispute on the Confession of Faith.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיון בנושא הדת בארמון בקרמלין]]
מתנגדי [[הרפורמה הדתית ברוסיה]] חשבו שזה הזמן להפסיק אותה. מתנגדי הרפורמה הגיעו ל[[מוסקבה]] מערי שדה והחלו בתעמולה בקרב החיילים. הנסיך חובנסקי תמך בהם, כי ראה בהם כלי נוסף ללחץ על הממשל. אומנם הממשל לא היה יכול לקבל החלטה בנושא והוא היה בידי הכנסייה ו[[פטריארך]]. הכנסייה לא יכלה לבטל את הרפורמה שנמשכה כבר עשרות שנים. גם [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] לא תמכה במהלך, כי זה היה עלול לפגוע במדיניות איבה ואחיה.
 
מתנגדי [[הרפורמה הדתית ברוסיה]] חשבו שזה הזמן להפסיק אותה. מתנגדי הרפורמה הגיעו ל[[מוסקבה]] מערי שדה והחלו בתעמולה בקרב החיילים. הנסיך חובנסקי תמך בהם, כי ראה בהם כלי נוסף ללחץ על הממשל. אומנם הממשל לא היה יכול לקבל החלטה בנושא והוא היהשהיה בידי הכנסייה ו[[פטריארך]]. הכנסייה לא יכלה לבטל את הרפורמה שנמשכה כבר עשרות שנים. גם [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] לא תמכה במהלך, כי זה היה עלול לפגוע במדיניותבתדמית איבהאביה ואחיה שהנהיגו את הרפורמה.
לצורך הפתרון הוצע לארגן דיון פתוח על ה[[כיכר האדומה]]. הנסיך חובנסקי תמך ברעיון הדיון הפתוח. [[פטריארך]] התנגד לדיון על הכיכר כי הבין שמהלך הדיון יהיה תלוי בהתנהגות ההמון שצפוי להתאסף בכיכר ולא בטענות הצדדים. הוא הציע לארגן את הדיון בחדרי הארמון. סופיה תמכה ברעיון דיון בארמון. כטענה לכך היא ציינה שהיא בעצמה עם קרבי המשפחה מעוניינת להיות נוכחת בדיון ולא סביר שהם השתתפו בדיון בכיכר הפתוח. ב-[[5 ביולי]] [[1682]] הדיון אכן נערך בשטחי הארמון. תוך זמן קצר הדיון נהפך להיות לא ענייני וקולני. מתנגדי הרפורמה עזבו את הדיון, והודיעו להמון שהמתין בכיכר על הניצחון המוחץ. באותו זמן, סופיה הודיע לנציגי החיילים שהיו בארמון שמתנגדי הרפורמה לא נתנו שום טענה רצינית ולא יתכן שרפורמה שנתמכה על ידי צארים קודמים לא נכונה. היא גם איימה על החיילים שהיא עלולה לעזוב את מוסקבה ולחזור עם צבא מתנדבים. לאור הנאום שלה, החיילים תפסו חלק ממתנגדי הרפורמה והרגו אותם. אומנם הנסיך חובנסקי המשיך בתמיכתו במתנגדי הרפורמה.
 
לצורך מציאת הפתרון הוצע לארגן דיון פתוח על ה[[כיכר האדומה]]. הנסיך חובנסקי תמך ברעיון הדיון הפתוח. [[פטריארך]] התנגד לדיון על הכיכר כי הבין שמהלך הדיון יהיה תלוי בהתנהגות ההמון שצפוי להתאסף בכיכר ולא בטענות הצדדים. הוא הציע לארגן את הדיון בחדרי הארמון. סופיה תמכה ברעיון דיוןקיום הדיון בארמון. כטענה לכך היא ציינה שהיא בעצמה עם קרביקרובי המשפחה מעוניינת להיות נוכחת בדיון ולא סביר שהם השתתפו בדיון בכיכר הפתוח. ב-[[5 ביולי]] [[1682]] הדיון אכן נערך בשטחי הארמון. תוך זמן קצר הדיון נהפך להיות לא ענייני וקולני. מתנגדי הרפורמה עזבו את הדיון, והודיעו להמון שהמתין בכיכר על הניצחון המוחץ. באותו זמן, סופיה הודיע לנציגי החיילים שהיו בארמון שמתנגדי הרפורמה לא נתנו שום טענה רצינית ולא יתכן שרפורמה שנתמכה על ידי צאריםהצארים קודמיםהקודמים לא נכונה. היא גם איימהעיימה על החיילים שהיא עלולה לעזוב את מוסקבה ולחזור עם צבא מתנדבים. לאור הנאום שלה, החיילים תפסו חלק ממתנגדי הרפורמה והרגו אותם. אומנם הנסיך חובנסקי המשיך בתמיכתו במתנגדי הרפורמה.
במצב זה, בו הממשל היה תלוי ברצון החיילים במוסקבה נמשך עד ל[[19 באוגוסט]]. בהתאם למסורת, באותו יום היה צריך להתקיים טכס דתי בהשתתפות משפחת הצאר. במסגרת הטכס הפמליה הייתה צריך לעזוב את [[הקרמלין]] ולהגיע למנזר מחוץ לעיר. בפמליית הטכס לקחו השתתפות שני הצארים, שני אלמנות של [[אלכסיי הראשון, צאר רוסיה|אלכסיי הראשון]], קרובי המשפחה ונסיכת סופיה בעצמה. הפמליה קיבלה הגנה מיחידות צבא שלא תמכו במרד. כאשר הם עזבו את העיר, הם שינו את המסלול והגיעו לקרבת [[לאוורת השילוש-סרגייב]] בכוונה לעשות ממנו מרכז שלטוני. בספטמבר התאספו סביבם [[בויאר|בויארם]] ויחידות צבא נוספות. מהלך זה הדאיג את נסיך חובנסקי והוא החליט להגיע לנסיכת סופיה לקראת [[17 בספטמבר]] שזה היה יום הולדת שלה. בדרך הוא ובנו נעצרו והובאו לחצר. תוך זמן קצר הם הואשמו בניסיון להפיכה שלטונית והוצאו להורג. סופיה הודיע לאסיפת צבא מתנדבים לצורך הסדרת סדר בבירה.
 
במצבשלב זה, בו הממשל היה תלוי ברצון החיילים במוסקבה נמשך עד ל[[19 באוגוסט]]. בהתאם למסורת, באותו יום היה צריך להתקיים טכס דתי בהשתתפות משפחת הצאר. במסגרת הטכס הפמליה הייתה צריךצריכה לעזוב את [[הקרמלין]] ולהגיע למנזר מחוץ לעיר. בפמליית הטכס לקחו השתתפות שני הצארים, שני אלמנות של [[אלכסיי הראשון, צאר רוסיה|אלכסיי הראשון]], קרובי המשפחה ונסיכת סופיה בעצמה. הפמליה קיבלה הגנה מיחידות צבא שלא תמכו במרד. כאשרעם הם עזבו אתעזיבת העיר, הם שינו את המסלול והגיעו לקרבת [[לאוורת השילוש-סרגייב]] בכוונה לעשות ממנו מרכז שלטוני חדש. בספטמבר התאספו סביבם [[בויאר|בויארם]] ויחידות צבא נוספות. מהלך זה הדאיג את נסיך חובנסקי והוא החליט להגיע לנסיכת סופיה לקראת [[17 בספטמבר]] שזה היה יום הולדת שלה. בדרך הוא ובנו נעצרו והובאו לחצר. תוך זמן קצר הם הואשמו בניסיון להפיכה שלטונית והוצאו להורג. סופיה הודיע לאסיפתעל אספת צבא מתנדבים לצורך הסדרת סדר בבירה.
 
==סיום המרד==
124,578

עריכות