ספריית אשורבניפל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:GilgameshTablet.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח אבן 11 ובו חלק מעלילות גילגמש]]
'''הספרייה המלכותית של אשורבניפל''', הקרויה על שם המלך האחרון של [[אשור# האימפריה האשורית החדשה |האימפריה הנאו-אשורית]] [[אשורבניפל]], היא אוסף של אלפי לוחות ושברי [[חרס]] המכילים טקסטים מגוונים ב[[כתב יתדות]] ה[[תיארוך|מתוארכים]] ל[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]]. בעקבות הטיפול הרשלני בחומר המקורי רוב הספרייה ניזוקה ללא יכולת תיקון, כך שהמלומדים לא יכלו לבודד ולשחזר רבים מהטקסטים המקוריים, אם כי חלק שרדו בשלמותם.
החומרים נמצאו ב[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאולוגי]] Kouyunjik (אז [[נינוה]], בירת [[אשור]]) בצפון [[מסופוטמיה]], באזור הנמצא כיום בשטח [[עיראק]]. גילוי הספרייה נזקף לזכותו של [[אוסטן הנרי ליארד]]; רוב הטקסטים נלקחו ל[[אנגליה]] ושוכנו ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]], אם כי הגילוי הראשון התרחש ב-[[1849]] במה שמכונה [[הארמון הדרום-מערבי]], שהיה הארמון המלכותי של ה[[מלכי אשור|מלך]] [[סנחריב]]. שלוש שנים לאחר מכן גילה [[הורמוזד ראסאם]] (עוזרו של ליארד) ספרייה דומה בארמון המלך אשורבניפל, בצד הנגדי של ה[[תל]]. לא בוצע תיעוד של הממצאים הללו, וזמן קצר לאחר החזרה ל[[אירופה]] הלוחות התערבבו זו עם זו ללא יכולת לדעת מי גילה כל לוח ואיזה לוח שייך לאיזה אתר. כתוצאה מכך כמעט ובלתי אפשרי כיום לשחזר את התכנים המקוריים של שתי הספריות העיקריות.▼
▲[[קובץ:Kinadshburn.JPG|ימין|ממוזער|250px|[[אשורבניפל]]]]
▲גילוי הספרייה נזקף לזכותו של [[אוסטן הנרי ליארד]]; רוב הטקסטים נלקחו ל[[אנגליה]] ושוכנו ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]], אם כי הגילוי הראשון התרחש ב-[[1849]] במה שמכונה [[הארמון הדרום-מערבי]], שהיה הארמון המלכותי של ה[[מלכי אשור|מלך]] [[סנחריב]]. שלוש שנים לאחר מכן גילה [[הורמוזד ראסאם]] (עוזרו של ליארד) ספרייה דומה בארמון המלך אשורבניפל, בצד הנגדי של ה[[תל]]. לא בוצע תיעוד של הממצאים הללו, וזמן קצר לאחר החזרה ל[[אירופה]] הלוחות התערבבו זו עם זו ללא יכולת לדעת מי גילה כל לוח ואיזה לוח שייך לאיזה אתר. כתוצאה מכך כמעט ובלתי אפשרי כיום לשחזר את התכנים המקוריים של שתי הספריות העיקריות.
אשורבנפיל היה [[אוריינות|אוריין]], והחזיק ברשותו אוסף גדול של טקסטים ולוחות. הוא שלח כותבים לכל אזור של האימפריה הנאו-אשורית על מנת לאסוף טקסטים עתיקים, ושכר מלומדים וכותבים על מנת להעתיק טקסטים שהיו בעיקר ממקורות [[בבל]]יים. הוא נודע כמלך מלומד וביכולתו להיות אכזר כלפי אויביו, ולפיכך היה יכול להשתמש באיומים על מנת להשיג חומרים מבבל ומהאזור שמסביבה.
| |||