מרד 1698 – הבדלי גרסאות

במרץ [[1698]] הופיעו ב[[מוסקבה]] 175 לוחמים שערקו מהיחידות שהשתתפו ב[[מערכות אזוב]]. בהתאם לטענותיהם הם הושארו תקופה מסוימת ב[[אזוב]] אך הובטח להם שבשנת [[1697]] הם יוחזרו לבירה. במקום זאת, הם נשלחו לעיר שדה. ניסיון שלטונות העיר לאסור אותם לא הצליח. הם יצרו קשר עם [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] שהייתה עצורה ב[[מנזר נובודביצנובודוויצ'י]]. באפריל [[1698]] חיילי היחידות נאמנות לשלטון הצליחו לגרום לחיילים המורדים לעזוב את העיר והם חזרו ליחידותיהם. התסיסה נמשכה וב-[[6 ביוני]] החיילים מרדו במפקדיהם, בחרו בנציגות והחלו להתקדם ל[[מוסקבה]]. המורדים שהיקפם הגיע לכ-4000 רצו להחריז על נסיכת סופי כ[[צארינה]]. במידה והיא תסרב, הם התכוונו להציע את השלטון ל[[ואסילי גוליצין]] שהיה בגלות ב[[מחוז ארחנגלסקארכנגלסק]]. השלטונות שלחו יחידות צבא נאמנות ובקרב שהתרחש ב-[[18 ביוני]] המורדים הובסו.

ב-[[25 באוגוסט]] [[1698]] [[פיוטר הגדול]] חזר ל[[מוסקבה]] מ[[אירופה]]. הוא החליט על ביצוביצוע עחקירהחקירה מחודשת. במהלך התקופה עד לפברואר [[1699]] הוצאו להורג כ-1200 חיילים מהיחידות המורדות. בהתאם להוראת ה[[צאר]] [[בויאר|בויארים]] ופקידי שלטון בכירים היו צריךצריכים להשתתף בהוצאות להורג. לפי עדויות חלק מהחייליםמנידונים נהרגו על ידי [[פיוטר הגדול]] בעצמו.

בסופו של דבר כל יחידות צבאיות מהסוג הישןהמורדות פוזרו.