ברנהרד פון בריידנבאך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד כמה שרידים זעירים ל-א'
זוטות
שורה 3:
==תולדות חייו==
ברנרד פון בריידנבך היה בן למשפחת [[אצולה]] עשירה מ[[הסן]], שמקורה בעיר [[מרבורג]] של היום. הוא התחנך ל[[כמורה]] ואחרי כן קיבל תואר [[דוקטור]] ב[[משפטים]] באוניברסיטת [[ארפורט]]. הוא החזיק בשלל משרות [[כנסיה|כנסייתיות]] ואזרחיות בעיר מיינץ, ובכללן קאנון ב[[קתדרלה|קתדרלת]] העיר, ו[[רופא]].
בשנים [[1483]]-[[1484]] ערך מסע לארץ הקודש (ראו להלן) ומיידומיד עם שובו, בשנת 1484, התמנה ל[[דיאקון]] הקתדרלה במיינץ. בשנים שלאחר מכן מונה בריידנבך לרופאו של ה[[ארכיהגמון]], וכן ופרסםפרסם מדריך מעוטר ל[[צמחי מרפא]].
עד מותו המשיך לשרת במשרות ציבוריות שונות, בין השאר כראש [[בית משפט|בית המשפט]] האזרחי של מיינץ וכ[[שגריר]] הארכיבישוף של מיינץ ל[[וותיקן]]. פון בריידנבך נפטר ב-[[1497]] ונקבר ב[[קתדרלת מיינץ]].
 
==מסעו לארץ הקודש==
בשנים [[1483]]-[[1484]], בימי ה[[סולטן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[קאיתביי]], ערך בריידנבך מסע [[צליינות]] לארץ הקודש. המסע הקשה והיקר התאפשר בתקופה זו רק לעשירים, והיווה מפתח לקידום חברתי באירופה הקתולית. התיירות האירופית לארץ ישראל התפתחה בתקופה הממלוכית ושימשה מקור הכנסה משמעותי לתושבי הארץ. ההערכות הן כי כ-300 עד 500 צליינים אירופים ערכו את המסע מדי שנה בסוף [[המאה ה-15]].
בחבורתו של בריידנבך, שיצאה ברכיבה ממיינץ, היו שני אצילים נוספים, ה[[אביר]] פיליפ פון ביקן וה[[רוזן]] הצעיר יוהאן מסולמס. את שלושת האצילים שירתו טבח ומתרגם בשם יוהאן קנוס, והתלווה אליהם המאייר ההולנדי [[ארהרד רויוויך]] (Erhard Reuwich), שרשם את נופי המסע. פון בריידנבך היה הנוסע הראשון שצירף צייר למסעו.
 
הנוסעים יצאו ברכיבה ל[[וונציה]], אליה הגיעו בתום שבועיים. שם הצטרפו אליהם צליינים נוספים - רבים מהם אצילים אירופים ואנשי כמורה, ובהם הנזירים פאול ולטר ו[[פליקס פברי]], שכתבו גם הם ספרים על מסעם. הם עלו על ספינה ונציאנית והפליגו דרך הנמלים הוונציאניים [[קורפו]] מודון ו[[רודוס]], דרך [[הרקליון]] שב[[כרתים]]. הספינה הגיעה ל[[ארץ ישראל]] בתום כחודשיים של הפלגה ועגנה ב[[נמל יפו]].