הבדלים בין גרסאות בדף "ברנהרד פון בריידנבאך"

אין תקציר עריכה
מ (ברנרד פון בריידנבך הועבר לברנרד פון בריידנבאך במקום הפניה: ראו דף שיחה)
[[קובץ:Breydenbach.jpg|שמאל|ממוזער|201px|מצבת קברו של בריידנבךבריידנבאך בקתדרלת [[מיינץ]]]]'''ברנרד פון בריידנבךבריידנבאך''' ('''Bernhard von Breidenbach/Breydenbach''') (נולד בסביבות [[1440]], נפטר ב- [[5 במאי]] [[1497]], ב[[מיינץ]], [[גרמניה]]) היה אחד מן הפקידים ופוליטיקאים המובילים של ה[[דיוקסיה|ארכידיוקסיה]] של [[מיינץ]]. הוא ידוע כנוסע מפורסם ב[[ארץ ישראל]], כמחבר ספר מסעות נודע, כרופא, וכעורך המדריך הראשון ל[[צמחי מרפא]] בשפה ה[[גרמנית]].
 
==תולדות חייו==
ברנרד פון בריידנבךבריידנבאך היה בן למשפחת [[אצולה]] עשירה מ[[הסן]], שמקורה בעיר [[מרבורג]] של היום. הוא התחנך ל[[כמורה]] ואחרי כן קיבל תואר [[דוקטור]] ב[[משפטים]] באוניברסיטת [[ארפורט]]. הוא החזיק בשלל משרות [[כנסיה|כנסייתיות]] ואזרחיות בעיר מיינץ, ובכללן קאנון ב[[קתדרלה|קתדרלת]] העיר, ו[[רופא]].
בשנים [[1483]]-[[1484]] ערך מסע לארץ הקודש (ראו להלן) ומיד עם שובו, בשנת 1484, התמנה ל[[דיאקון]] הקתדרלה במיינץ. בשנים שלאחר מכן מונה בריידנבךבריידנבאך לרופאו של ה[[ארכיהגמון]], וכן פרסם מדריך מעוטר ל[[צמחי מרפא]].
עד מותו המשיך לשרת במשרות ציבוריות שונות, בין השאר כראש [[בית משפט|בית המשפט]] האזרחי של מיינץ וכ[[שגריר]] הארכיבישוף של מיינץ ל[[וותיקן]]. פון בריידנבךבריידנבאך נפטר ב-[[1497]] ונקבר ב[[קתדרלת מיינץ]].
 
==מסעו לארץ הקודש==
בשנים [[1483]]-[[1484]], בימי ה[[סולטן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[קאיתביי]], ערך בריידנבךבריידנבאך מסע [[צליינות]] לארץ הקודש. המסע הקשה והיקר התאפשר בתקופה זו רק לעשירים, והיווה מפתח לקידום חברתי באירופה הקתולית. התיירות האירופית לארץ ישראל התפתחה בתקופה הממלוכית ושימשה מקור הכנסה משמעותי לתושבי הארץ. ההערכות הן כי כ-300 עד 500 צליינים אירופים ערכו את המסע מדי שנה בסוף [[המאה ה-15]].
בחבורתו של בריידנבךבריידנבאך, שיצאה ברכיבה ממיינץ, היו שני אצילים נוספים, ה[[אביר]] פיליפ פון ביקן וה[[רוזן]] הצעיר יוהאן מסולמס. את שלושת האצילים שירתו טבח ומתרגם בשם יוהאן קנוס, והתלווה אליהם המאייר ההולנדי [[ארהרד רויוויך]] (Erhard Reuwich), שרשם את נופי המסע. פון בריידנבךבריידנבאך היה הנוסע הראשון שצירף צייר למסעו.
 
הנוסעים יצאו ברכיבה ל[[וונציה]], אליה הגיעו בתום שבועיים. שם הצטרפו אליהם צליינים נוספים - רבים מהם אצילים אירופים ואנשי כמורה, ובהם הנזירים פאול ולטר ו[[פליקס פברי]], שכתבו גם הם ספרים על מסעם. הם עלו על ספינה ונציאנית והפליגו דרך הנמלים הוונציאניים [[קורפו]] מודון ו[[רודוס]], דרך [[הרקליון]] שב[[כרתים]]. הספינה הגיעה ל[[ארץ ישראל]] בתום כחודשיים של הפלגה ועגנה ב[[נמל יפו]].
העולים לרגל נאלצו להמתין מספר ימים בספינה בטרם ניתן להם אישור מן השלטונות הממלוכיים לעלות ליבשה.
את מסע הצליינות בארץ ישראל ארגנו נזירים [[פרנציסקנים]] שהתגוררו בארץ ישראל. בהדרכתם עלו הנוסעים ל[[ירושלים]], כדי לבקר באתרים הקדושים ל[[נצרות]] בעיר עצמה וב[[בית לחם]] הסמוכה.
בירושלים נפרדה חבורתו של בריידנבךבריידנבאך מן המדריכים הפרנציסקנים ומרוב הצליינים האירופים והמשיכה דרומה [[לחברון]] ול[[עזה]].
הם הצטרפו לשיירות ערביות בדרך ל[[סיני]] וביקרו ב[[מנזר סנטה קתרינה]] וב[[ג'בל מוסא]]. משם המשיכו ברכיבה ל[[קהיר]] והפליגו במורד ה[[נילוס]] ל[[רוזטה]]. בריידנבךבריידנבאך וחבורתו שבו לאירופה בספינה ונציאנית עליה עלו בנמל [[אלכסנדריה]], שם גם מת הרוזן מסולמס מ[[דיזנטריה]].
 
==הספר "מסע לארץ הקודש"==
[[קובץ:Inkunabel.Breyden.Peregrin.kol.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כנסיית הקבר כפי שהיא מופיעה בספר "מסע לארץ הקודש"]]
[[קובץ:Fauna Sancta.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ה[[פאונה]] של ארץ הקודש: [[ג'ירף]], [[תנין]], [[עז|עזים הודיות]], [[סלמנדרה]], [[קוף אדם]] בלתי מזוהה, [[גמל]], ו[[חד-קרן]] - כולם צוירו "כפי שנחזו באמת"]]
אחרי שובו למיינץ פרסם בריידנבךבריידנבאך את רשמיו בשפה ה[[לטינית]] בספר "מסע לארץ הקודש" (Peregrinatio in Terram Sanctam).
את הטקסט עצמו כתב, על סמך תיאורי בריידנבךבריידנבאך, הנזיר ה[[דומיניקנים|דומיניקני]] מרטין רות', שלא השתתף במסע, אך שלט בלטינית. את הספר ליוו תחריטי עץ של רויוויך, שגם הדפיס את הספר בבית הדפוס שלו, בשיטה שהומצאה כ-30 שנה לפני כן על ידי [[יוהאן גוטנברג]] במיינץ.
 
הספר, שפורסם לראשונה ב-[[1486]], זכה להצלחה רבה, לא במעט הודות לאיורים, ותורגם על ידי בריידנבךבריידנבאך גם ל[[סאקסונית תחתית]].
 
בהתאם למוסכמה התקופתית, גינה הספר את ה[[אסלאם]] ונביאו [[מוחמד]] ואת תושבי הארץ המוסלמים, אותם הוא מכנה "[[סרצנים]]".
האיורים בספר כוללים תיאור שצויר מן הספינה של שש ערי נמל בדרך לארץ הקודש, של אתרים בארץ ישראל ובסיני, ושל יושבי הארץ.
מעניין במיוחד הוא ציור ה[[פאונה]] של ארץ ישראל, המכיל [[ג'ירף]], [[תנין]], [[עז|עזים הודיות]], [[סלמנדרה]], [[קוף אדם]] בלתי מזוהה, [[גמל]], ו[[חד-קרן]] - כולם צוירו "כפי שנחזו באמת".
חשיבות מיוחדת נודעת למפת הארץ ([[מפת בריידנבךבריידנבאך]]) המופיעה בספר. רוב שטח המפה מוקדש לירושלים, והיא משמשת עדות מרכזית למבנים בעיר בסוף המאה ה-15.
 
לספר נודעה חשיבות היסטורית מכמה סיבות:
==קישורים חיצוניים==
* [http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books/bk001183956.html סריקה של הספר המקורי והמאוייר בלטינית]
* [http://historic-cities.huji.ac.il/mapmakers/breydenbach.html ברנרד פון בריידנבךבריידנבאך באתר ציירי המפות של [[האוניברסיטה העברית]]] {{אנגלית}}
* [http://ia331421.us.archive.org/1/items/bernhardvonbreyd00davi/bernhardvonbreyd00davi.pdf היו וו. מ. דייוויס, ברנרד פון בריידנבךבריידנבאך ומסעו לארץ הקודש - ביבליוגרפיה.] {{PDF}} {{אנגלית}}
* [http://www.qantara.de/webcom/show_article.php/_c-591/_nr-1/i.html Bernahrd von Breydenbach's Pilgrimage to the Orient] {{אנגלית}}
* [http://jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer/images/jer030/Jer030_a.jpg מפת בריידנבךבריידנבאך באתר האוניברסיטה העברית]
 
==לקריאה נוספת==
 
 
{{מיון רגיל:בריידנבךבריידנבאך, ברנרד}}
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נוסעים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: חוקרי טבע]]