סידוניוס אפולינאריס: הבדלים בין גרסאות

מ
תיקון קישור
מ (תיקון קישור)
ב-[[467]] כתב שיר תהילה לכבוד הקיסר [[אנתמיוס]], שבתמורה מינה אותו למושל רומא לשנת 468. ב-[[472]] נתמנה לבישוף קלרמון. ה[[ויזיגותים]] הטילו מצור על העיר, וסידוניוס ביקש את עזרת רומא. הקיסר [[יוליוס נפוס]] ידע כי [[אאוריק]] מלך הוויזיגותים מתכונן לחצות את הנהר [[רון]], אך משום שלא היו בידיו האמצעים לעצור בעדו, הסתפק במשא ומתן. רומא הפקירה את גאליה כדי להציל את עצמה. ב- 474 הוויזיגותים כבשו את קלרמון וסידוניוס, שארגן את ההגנה על העיר, הושם במעצר. הוא שוחרר והמשיך בתפקידו כבישוף אחרי, שעל מנת להשיב לעצמו את אחוזתו, כתב שיר הלל לכבודו של אוריק מלך הוויזיגותים. ב- 476 [[אודואקר]], שהתחלק בשלטון עם אאוריק, הדיח את [[רומולוס אוגוסטולוס]], הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית. בסוף ימיו סידוניוס שם את מבטחו בכנסייה הקתולית, וביקש "להשתחרר מן החיים באמצעות מוות קדוש."
 
שיריו ומכתביו של סידוניוס אפולינאריס מתעדים את ההיסטוריה של גאליה ב[[המאה החמישית|מאה החמישית]] לספירה. הם מהווים עדות חיה על מצבה ומעמדה של ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] הגאלו-רומית תחת שלטון הוויזיגותים.
 
{{מיון רגיל:אפולינאריס, סידוניוס}}
29,492

עריכות