כתובת אדומית מחורבת עוזה – הבדלי גרסאות

מ
עיצוב
מ (קישורים פנימיים)
מ (עיצוב)
'''כתובת אדומית מחרבת עוזה''' היא כתובת ([[אוסטרקון]]) ב[[אדום (עם)|אדומית]] שנתגלתה בחפירה [[ארכאולוגיה|ארכיאולוגית]] שניהל פרופסור [[יצחק בית אריה]] מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ב[[חרבת עוזה]], אתר ארכיאולוגי במזרח בקעת [[ערד]]. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר באדומית. הכתובת כתובה אותיות עבריות בדיו על חרס, ומתוארכת למאה השישית לפנה"ס. זו לשון הכתובת (תעתיק עפ"י פרופסור [[שמואל אחיטוב]]):
 
{{ציטוט|תוכן=
אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל <br />
:[פן י]חמר האוכל - פירושו שהאוכל יחמיץ. לדעת אחיטוב מתגלה כאן איסור להקרבת חמץ על ה[[מזבח]], כפי שנאסר ב[[מקרא]] ([[ויקרא]] ב, י"א).
 
בלשוננובלשון כיוםימינו ניתן להבין זאת כך: אדם ושמו למלך דורש את שלומו של בלבל, ומברך אותו לאל קוס. הוא מצווה עליו לתת את האוכל שאצל אדם ושמו אחי-אימו ולהרים מנחה לאל קוס, אלא שעליו לדאוג שלא יחמיץ האוכל.
 
== לקריאה נוספת ==
2,311

עריכות