צנזורה כלכלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orilavi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עריכה חלקית
שורה 1:
'''צנזורה כלכלית''' היא [[צנזורה]] המופעלת על [[אמצעי תקשורת]] כתוצאה מאינטרסים עסקים או כלכליים של גוף מסחרי כלשהו, לדוגמא אינטרסים של בעלי השליטה על כלי התקשורת. מטרת הצנזורה הכלכלית הינה למנוע פרסום שיש בו כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים של מפעיל הצנזורה, ופרסוםאו העשוישפרסומם עשוי לקדם מתחרים. הצנזורה הכלכלית נבדלת באופן מהותי מצנזורה במובנה הקלאסי, בכך שאינה המופעלת על ידי המדינה או הממסד. עובדה זו מהווה מכשול בעיני רבים לכנות תופעה זו בשם צנזורה. אולם, על פי הגדרת הצנזורה - אמצעי המופעל על אמצעי התקשורת במטרה לפקח על תכניו - הרי שהצנזורה הכלכלית היא צנזורה לכל דבר. הסכנה בקיומה של צנזורה כלכלית, היא אותה סכנה הטמונה בכל סוגי הצנזורה האחרים: פגיעה ב[[חופש הביטוי]]. אולם, אנו כחברה "מסכימים" לתופעת הצנזורה כאשר מדובר בטעמים ביטחוניים או מוסריים. כאשר הטעמים הינם טעמים עיסקיים, עצם קיום הצנזורה קביל פחות. <br />
<br />
על מנת שהגוף המסחרי יוכל להפעיל צנזורה כלכלית, עליו להיות קשור לאמצעי התקשורת באחת מהדרכים הבאות:<br />
1. הגוף המסחרי הינו הבעלים או אחד הבעלים של אמצעי התקשורת.<br />
2. הגוף המסחרי הינו אמצעי התקשורת בעצמו.<br />
3. הגוף המסחרי מפרסם בעיתון במידה גדולה (באופן יחסי).<br />
 
הצנזורה הכלכלית נבדלת באופן מהותי מ[[צנזורה]] במובנה הקלאסי בכך שאינה מופעלת על ידי מדינה או ממסד. עובדה זו מהווה מכשול בעיני רבים לכנות תופעה זו בשם צנזורה. אולם, על פי הגדרת הצנזורה כאמצעי המופעל על אמצעי התקשורת במטרה לפקח על תכניו, הרי שהצנזורה הכלכלית היא צנזורה לכל דבר. הסכנה בקיומה של צנזורה כלכלית, היא אותה סכנה הטמונה בכל סוגי הצנזורה האחרים: פגיעה ב[[חופש הביטוי]] והסתרת מידע חשוב לציבור, או הצגת מידע מוטעה.
<u>'''תהליכים המשפיעים על תופעת הצנזורה הכלכלית'''</u><br />
 
<br />
על מנת שהגוף המסחרי יוכל להפעיל צנזורה כלכלית, עליו להיות קשור לאמצעי התקשורת באחת מהדרכים הבאות:<br />
<u>ריכוזיות<u><br />
1.* הגוף המסחרי הינו הבעלים או אחד הבעלים של אמצעי התקשורת.<br />
2.* הגוף המסחרי הינו אמצעי התקשורת בעצמו.<br />
* הגוף המסחרי הינו גורם כלכלי חשוב לעיתון, לדוגמא מפרסם גדול.
 
<u>'''==תהליכים המשפיעים על תופעת הצנזורה הכלכלית'''</u><br />==
<u>===ריכוזיות<u><br />===
תהליך הריכוזיות בעולם התקשורת מתייחס לעובדה שהבעלות על יותר ויותר אמצעי תקשורת מתרכז בפחות ופחות ידיים. בישראל, שוק התקשורת מתרכז אצל מספר מועט של בעלים. ראה מפת התקשורת הישראלית[http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article6511.aspx], שפותחה ב- 2006 על ידי העיתון לעניני תקשורת, העין השביעית. תהליך זה מגביר את שכיחות התופעה כיוון שככל שהתאגיד המחזיק בבעלותו אמצעי תקשורת גדול יותר, יש לו אינטרסים כלכליים רבים יותר, ויכולת רבה יותר להשפיע על אמצעי התקשורת[ ובכלל זה גם להפעיל צנזורה כלכלית.<br />
 
<br />
<u>קונגלומרציה</u><br />
קונגלומרט הינו תאגיד עסקי המערב תחומים שונים, למשל - תאגיד המייצר מכוניות ונותן שירותי ביטוח. עצם העובדה כי תאגידים המחזיקים בבעלותם אמצעי תקשורת הינם גם בעלים של עסקים מתחומים אחרים מעודד את הבעלים המשותפים להשתמש בעיתון כדי לקדם את עסקיהם האחרים (או לפחות למנוע פגיעה בהם). חברת הכשרת הישוב בישראל הינה הבעלים של עיתון מעריב, אך גם מחזיקה בעסקי נדל"ן, ביטוח, מלונאות ובריאות. אליעזר פישמן מחזיק בעיתון גלובס, אך גם בעסקים רבים אחרים. <br />
שורה 20 ⟵ 21:
לפי מחקרים, עיתונים מכניסים כ- 2/3 מהכנסותיהם מפרסומות, ועוד כשליש ממכירות ומינויים. ערוצי טלוויזיה מסחריים מכניסים רק מפרסומות. גם אתרי אינטרנט מכניסים כמעט רק מפרסומות. ככל שאמצעי התקשורת תלוי בגופים מסחריים המפרסמים אצלוכוחם גדל. יוצא, שגוף עסקי שאינו בעלים של אמצעי התקשורת, אך מפרסם אצלו, משפיע עליו כאילו היה הבעלים, או אחד מהבעלים.<br />
<br />
 
[[קטגוריה:צנזורה]]