הקומיסריאט הכללי לענייני יהודים – הבדלי גרסאות

מ
ויקיזציה, הגהה
מ (ויקיזציה, הגהה)
'''הקומיסריאט''' ('''המשרד''') '''הכללי לענייני יהודים''' או '''הקומיסריאט הכללי לשאלה היהודית ''' (ב[[צרפתית]]: '''Commissariat général aux questions juives''', ב[[ראשי תיבות]]: '''CGQJ''') היה גוף שהקים [[צרפת של וישי|ממשל וישי]] ב-[[29 במרץ]] [[1941]] בפיקוח ה[[אס אס]] על מנת לרכז את הטיפול ב"{{ה|בעיה היהודית}}".
 
הקומיסריאט הוקם ביוזמתו ותחת פיקוחו של סרןקצין ה[[אס אס]] [[דרגות האס אס|האופט-שטורמפיהרר]] (סרן) [[תיאודור דנקר]], מתוך הסתמכות על מכתב ששלח [[הרמן גרינג|גרינג]] ל[[ריינהרד היידריך|היידריך]] בינואר [[1939]], בו אשר הטיל גרינג על היידריך את האחריות לביצוע [[הפתרון הסופי]] ב[[צרפת]].
 
הקומיסריאט הוקם ביוזמתו ותחת פיקוחו של סרן האס אס [[תיאודור דנקר]], מתוך הסתמכות על מכתב ששלח [[הרמן גרינג|גרינג]] ל[[היידריך]] בינואר [[1939]], בו הטיל גרינג על היידריך את האחריות לביצוע [[הפתרון הסופי]] ב[[צרפת]].
==רקע==
צרפת הייתה חריגה מבחינת יחס הרשויות ליהודים. ב[[גרמניה הנאצית|גרמניה]] וב[[מדינת חסות|מדינות החסות]] שלה, וכן בארצות שנכבשו פרט לצרפת, היה ה[[אס אס]] אחראי על ביצוע [[הפתרון הסופי]]. בצרפת, עדלעומת 1941זאת, לא היה עד [[1941]] גוף אדמיניסטרטיבי שריכז את נושא המדיניות האנטי-יהודית, והגרמנים לא היו מסוגלים לבצע את המדיניות בעצמם. [[ורמאכט|הצבא הגרמני]], שלא היה ערוך לטפל ב"שאלה היהודית" ביקש מהאס.מה[[אס דה]] להקים מינהלה פוליטית שתסיר את העול מעליו.
 
בפברואר 1941 מינה [[אנרי פיליפ פטן|פטן]] את [[ז'אן פרנסואה דרלאן|דרלאן]] לסגנו, יורשו המיועד, וכן כשרכ[[שר פנים|שר הפנים]], [[שר חוץ|החוץ]] וההגנה.ו[[שר ביטחון|ההגנה]] (דרלאן החליף בתפקיד זה את [[פייר לאוואל]]). דרלאן היה בעל קשרים טובים עם השלטון בגרמניה, וניסה לשלב את צרפת ב[[הסדר החדש{{ה|סדר החדש]]}}.
 
כחלק מהוכחת הרצון הטוב של צרפת הסכים דרלאן להקים גוף מנהלי-ביצועי מרכזי לנושא הטיפול ביהודים (Zentraljudenamt), שיהיה מורכב מצרפתים [[משתף פעולה|משתפי פעולה]] שיהיו מוכנים לעבוד בהנחיית האס אס, ובתנאי שגוף זה ירכז את הטיפול ביהודים בשני חלקי צרפת, הן החלק הכבוש והן החלק העצמאי לכאורה.
 
כחלק מהוכחת הרצון הטוב של צרפת הסכים דרלאן להקים גוף מנהלי-ביצועי מרכזי לנושא הטיפול ביהודים (Zentraljudenamt), שיהיה מורכב מצרפתים משתפי פעולה שיהיו מוכנים לעבוד בהנחיית האס אס, ובתנאי שגוף זה ירכז את הטיפול ביהודים בשני חלקי צרפת, הן החלק הכבוש והן החלק העצמאי לכאורה.
==תפקידים==
על פי הצו להקמת הקומיסריאט, תפקידיו היו:
* ייזום צעדים חוקיים נדרשים בנושאי מעמד היהודים בצרפת
* תיאום בין משרדי הממשלה השונים, וכן מענה לדרישות הגרמנים
* רישום, תפישת וניהול הרכוש היהודי ([[אריזציה]])
* הפעלת המשטרה כנגד היהודים על פי הצרכים
* הסברה מתאימה (תעמולה) בקרב הצרפתים שאינם יהודים והשגת שיתוף הפעולה מצידםמצִדם.
 
==פעילות==
המנהל הראשון של הקומיסריאט היה [[קסאבייה ולה|קסאבְיֶיה וָלָה]] (Xavier Vallat), שהיה אנטישמי אבל ניסה לנהל מדיניות אנטי-יהודית עצמאית ולא מוכתבת על ידי הנאצים. מסיבה זו, הסיבהנדרש שבמאיולה 1942במאי נדרש[[1942]] ולה להתפטר מתפקידו בקומיסריאט, ובמקומו מינו הגרמנים את משתף-הפעולה הגזעני [[לואי דרקיהדרקייה דה פלפואפלפואה|לואי דָרְקְיֶיה דה פֶּלֶפּוּאָה]] (Louis Darquier de Pellepoix).
 
בזמן עמידתו בראש הקומיסריאט, יזם ולה ופרסם ב-[[2 ביוני]] 1941 את החלק השני של [[תקנון היהודים בצרפת|תקנון היהודים]] ,{{הערה|[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201842.pdf התקנון], באתר "[[יד ושם]]".}} שבעקבותיו נערך רישום של כל היהודים בשטח שבשליטת וישי, בנוסף על רישום כל היהודים שכבר בוצע בשטח הכבוש. החוק אסר על יהודים וצאצאיהם לשאת במשרה בשירותב{{ה|שירות הציבורי}}, והגביל עד כדי איסור מוחלט את יכולתם של יהודים וצאצאיהם לעסוק במקצועותב[[מקצוע חופשי|מקצועות חופשיים]].
 
חמישה ימים מאוחר יותר חויבו כל היהודים שבשטח הכבוש לשאת [[טלאי צהוב]].
 
ב-[[21 ביוני]] הוכרז על [[נומרוס קלאוזוס]], המצמצםאשר צמצם את מספר הסטודנטים היהודים לקרוב לאפס.
 
ב-[[22 ביוני]] 1941 החל תהליך האריזציה שנועדה[[אריזציה]], אשר נועד פרט להשתלטות על נכסים גם למנוע כל השפעה יהודית על חיי הכלכלה והמסחר,; בכל שטחה של צרפת מונו מנהלים לא יהודים על מפעלי יהודים ורכושם, על מבנים ותכולתם (פרט לדירות מגורים). הכספים ממכירת הנכסים מועבריםהועברו לחשבונות חסומים, שהיהודים לא התאפשרהורשו למשוך מהם.
 
==הקמת האוז'י"ף==
{{ערך מורחב|אוז'י"ף}}
האיגוד הכללי של היהודים בצרפת (UGIF) הוקם ב-[[29 בנובמבר]] [[1941]] על ידי הקומיסריאט, והיה תחת פיקוחו.
 
==מנהלי הקומיסריאט==
*[[קסויהקסאבייה ולה|קסאבְיֶיה וָלָה]] (Vallat) – מ-29 במרץ 1941 עד 5 במאי 1942 {{הערה|[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201592.pdf באתר "יד ושם"].}}
*[[לואי דרקיהדרקייה דה פלפואפלפואה|לואי דָרְקְיֶיה דה פֶּלֶפּוּאָה]] (de Pellepoix) – מ-6 במאי 1942 עד פברואר 1944 {{הערה|[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%202060.pdf באתר "יד ושם"].}}
*[[שרל מרסיהשארל די פטי דה קלםקלאם|שארל די פָּטִי דה קְלָאם]] (Charles du Paty de Clam) – מפברואר עד מאי 1944
*[[ז'וזף אנטייניקאנטיניאק|ז'וזף אָנְטִינְיָאק]] (Antignac) – מיוני 1944 ועד שחרור פריז.
 
==לקריאה נוספת==
* אשר כהן (עורך), תולדות השואה: '''צרפת''', עורךירושלים: אשר כהן, יד ושם, ירושלים, תשנ"ו.
* ירחמיאל כהן, "תגובת היהודים על הרדיפות בצרפת", במסגרת הערך "צרפת", '''האנציקלופדיה של השואה''', כרך 4, עמ' 1059-10621059–1062.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16349 המשרד הכללי לענייני יהודים באתר מט"ח]
*[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201748.pdf משרד כללי לענייני יהודים] באתר "[[יד ושם]]"
 
==לקריאה נוספת==
==הערות שוליים==
* תולדות השואה '''צרפת''', עורך: אשר כהן, יד ושם, ירושלים, תשנ"ו
{{הערות שוליים}}
* ירחמיאל כהן, "תגובת היהודים על הרדיפות בצרפת", במסגרת הערך "צרפת", האנציקלופדיה של השואה, כרך 4, עמ' 1059-1062.
 
{{מיון רגיל:קומיסריאט}}
 
[[קטגוריה:שואת יהודי צרפת]]
[[קטגוריה:משתפי פעולה עם הנאצים]]