אנילין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liorkaplan (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ויקיפדיה:Check_Wikipedia |
||
שורה 24:
|בסיסיות=4.87
}}
'''אנילין''' (Aniline) הנקרא גם פנילאמין או אמינו-בנזן הוא [[תרכובת]] שנוסחתה C<sub>6</sub>H<sub>7</sub>N
זהו האמין הארומטי הפשוט והחשוב ביותר המשמש כחומר מוצא לתרכובות מורכבות יותר. השימוש העיקרי לחומר הוא בייצור [[פוליאוריתן]]. כאמינים נדיפים אחרים גם לאנילין ריח אופייני המזכיר דגים סרוחים וטעם צורב. החומר רעיל ודליק, בבעירה מעלה עשן רב.
==מבנה וסינתיזה==
אנילין מורכב מטבעת [[בנזן]] אליה קשורה קבוצת [[אמין]]. החומר מיוצר בשני שלבים:
#הכנת ניטרו בנזן בתגובה של בנזן עם [[חומצה חנקתית]] ו[[חומצה גופרתית]]
שורה 35:
אנילין מתחמצן באויר ומתקבל אזו-בנזן שצבעו אדום. [[קובץ:Azobenzene.svg|שמאל|ממוזער|250px|אזו-בנזן (Azobenzene), תוצר החמצון באויר של אנילין]]
==שימושים==
אנילין הוא חומר מוצא לצבעים רבים וזה היה השימוש הראשון בחומר מאז הופק מהצבען הצמחי [[אינדיגו]] ב1826ובאופן בלתי תלוי מזפת פחם בשנת 1834. השם אנילין מקורו בצמח ממנו הופק האינדיגו Indigofera anil.
צבעי אנילין (מכונים גם צבעי זפת פחם) כדוגמת צבעי ה[[אזו (כימיה)|אזו]] משמשים גם כיום כחומרי צביעה וכ[[צבע מאכל|צבעי מאכל]]. בין צבעי המאכל המופקים מזפת פחם. ניתן למצוא את אלה המצוינים על ידי הקודים [[E102]], E104, E107, E110, E122, E123, E124, E127, E129, ועוד.
שורה 41:
כיום, עיקר השימוש באנילין הוא כחומר מוצא למתילן דיפניל דיאיזוציאנט המשמש להכנת פוליאוריתן.
[[קובץ:4,4'-methylene diphenyl diisocyanate.svg|שמאל|ממוזער|250px|methylene diphenyl diisocyanate ]]
==בטיחות ורעילות==
אנילין רעיל בשאיפת אדים, ספיחה דרך העור ובליעה. חשיפה גורמת לכאבי ראש, סחרחורת, Cyanosis (הכחלה של העור והריריות עקב הצטברות המוגלובין לא מחומצן), בלבול ובמקרים חמורים: עוויתות. חשיפה ממושכת לאדים או מגע עור בחומר פוגעת במערכת העצבים והדם וגורמת עייפות כרונית, אבדן [[תיאבון]], כאבי ראש וסחרחורות.
אנילין לא הוכח כמסרטן אך צבעי אנילין הם גורם סיכון ל[[סרטן שלפוחית השתן]].
| |||