דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ בוט משנה: no:Hertzsprung-Russell-diagram
שורה 1:
ב[[אסטרונומיה]], '''דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל''' היא [[תרשים]] הקושר את ה[[בהירות|בהירות המוחלטת]] של [[כוכב]] ל[[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני השטח שלו, ובכך גם ל[[צבע]] שלו. כשמסדרים את הכוכבים בשמים בדיאגרמה כזו, מתברר שרובם מסודרים לאורכה של עקומה הנקראת '''[[הסדרה הראשית]]'''. את הדיאגרמה הציעו ופיתחו האסטרונומים [[איינר הרצשפרונג]] ו[[הנרי נוריס ראסל]] בשנת [[1910]].
 
חשיבותה של דיאגרמת HR (כפי שהיא נקראת לשם הקיצור) בכך שהיא ממקדת את תשומת הלב בשני הפרמטרים החשובים ביותר המתארים כוכב מכוכבי השמיים. הפרמטר הראשון הנראה לעין הוא הבהירות; את [[בהירות|הבהירות המוחלטת]] (בה משתמשים בדיאגרמה) ניתן לחשב מתוך הבהירות הנצפית ומרחקו של הכוכב מאיתנו. הפרמטר השני הוא הצבע. צופה ללא ציוד מקצועי יעדיף למקם כוכב לפי אינדקס הצבע שלו (המתקבל מהשוואת הבהירות הנראית דרך שני [[מסנן אופטי|מסננים אופטיים]]), ולפי הבהירות המוחלטת (אותה אפשר לחשב בנקל מתוך שני המאפיינים - הבהירות והצבע) אשר הם הבולטים ביותר לעין הצופה. אסטרונום מקצועי ישתמש במקום זאת בטמפרטורה של הכוכב (אותה אפשר לחשב מן ה[[ספקטרום]] שלו, המתאר כמובן את הצבע).
שורה 6:
 
ככל שמסת הכוכב גדולה יותר, קצב [[היתוך גרעיני|ההיתוך הגרעיני]] גדול יותר, ולכן חייהם קצרים יותר. ל[[ננס אדום|ננסים האדומים]] יש משך חיים משוער של 100 מיליארד שנים, בעוד שלכוכב דמוי השמש יש אורך חיים של 10 מיליארד שנים. לכוכבים בעלי מסה גדולות מ־10 מסות שמש משך חיים קצר מאוד של כ 100 מיליון שנים ו[[על-ענק|על-ענקים]] לא ישרדו יותר מ-10 מיליון שנים.
 
 
==קשר בין גדלים שונים בדיאגרמה==