הבדלים בין גרסאות בדף "ליקורגוס"

נוספו 849 בתים ,  לפני 10 שנים
ויקיזציה; בקשה למקור: איזה הרקלידס?
מ (בוט מוסיף: fi:Lykurgos Spartalainen)
(ויקיזציה; בקשה למקור: איזה הרקלידס?)
[[תמונה:Lycurgus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקורגוס]]
'''ליקורגוסליקוּרְגוּס''' ([[יוונית]]: '''Λυκοῦργος''') הוא דמות, אשרשמידת מידת קיומהקיומו ההיסטורי אינה ברורה, – חוקרי [[יוון העתיקה]] לא הגיעו למסקנה חד-משמעית באשר להיותו אישיות היסטורית – אך להמיוחס מיוחסתלו עיצוב משטר [[ספרטה]], כפי שמוכרת לנו החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]] ועד לאיבוד עצמאותה. חוקרי [[יוון העתיקה]] לא הגיעו למסקנה חד-משמעית באשר להיותו אישיות היסטורית.
 
==חייו וזמנו==
על פי חלק מן המקורות, ליקורגוס נולד כבן או אח לאנומוס לבית אאוריפוטית, נצר למלכות והעוצרוה[[עוצר (שליט)|עוצר]] של כרילוס, ויש אומרים לאובוטס. הוא יצא מספרטה כדי למנוע [[שמועה|שמועות]] זדון כי בכוונתו לרצוח את אחיינו, [[יורש עצר|יורש-העצר]], ולהשתלט על המלוכה; ולקח חלק במסעותב[[מסע]]ות רחוקים לכרתיםל[[כרתים]], מצריים[[מצרים ואיוניההעתיקה|מצרים]] ו[[איוניה]]. לאחר שובו נתגלע סכסוך בין המלוכה לעם, והוא יצא אל ה[[אורקל (דת)|אורקל]] ב[[דלפי]], ומהם קיבל את השראתו לחוקהל[[חוקה]]. לליקורגוסליקורגוס היהראה חשובלנכון להציג את הרפורמות כחוקיםכ[[חוק]]ים מידי האלה[[מיתולוגיה יוונית|אל]] [[אפולו]].; הוא אסר על כתיבת חוקיו, ועם סיומם, הוא גרם לאזרחים להתחייב בנדר ושבועהו[[שבועה]], לציית לחוקיו ללא שינויים. הוא עזב אז את ספרטה לדלפי, ויש אומרים ששם [[התאבדות|שם קץ לחייו]].
 
במקורות עתיקים ששרדו הוא מוזכר ליקורגוס לראשונה על ידי הסופר היווני [[הרודוטוס]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס]]), הטוען שהמחוקק השתייך [[השושלת האגיאדית|לבית אגיס]] בספרטה, אחת משתי [[שושלת|שושלות]] עליהןשעליהן התבססה [[המשטר הספרטני|שיטת המלוכה הכפולה בספרטה]]. על פי הרודוטוס, {{ציטוטון|הספרטנים של ימיו טענו שהרפורמות של ליקורגוס קיבלו את השראתם מהמוסדות של כרתים}}.{{הערה|הרודוטוס. ''היסטוריה'' (תרגמו: ג. שימרון ור. צלניק-אברמוביץ), תל אביב: 1998, ספר א', עמ' 65.}}
''הספרטנים של ימיו טענו שהרפורמות של ליקורגוס קיבלו את השראתם מהמוסדות של כרתים''<ref>הרודוטוס. ''היסטוריה'', תרגמו ג.שימרון ור.צלניק-אברמוביץ, תל אביב, 1998 (ספר א',65)</ref>
 
ההיסטוריון [[קסנופון]] (Xenophon) <ref>,{{הערה|Xenophon,Respublica Lacedaemorium, ed G. Pieroli,Berloni,1905(ch VI,parr.1-5)</ref>,}} שכתב במחצית הראשונה של [[המאה ה-4 לפנה"ס]], האמין למעשה שליקורגוס ייסד את המוסדות הספרטניים זמן קצר לאחר שהשפלשו ה[[דורים]] פלשו [[לאקוניה|ללקוניה]] והפכו את ה[[אכאים]] למעמדל[[מעמד]] של צמיתים[[צמית]]ים ([[הלוטים]]). באמצע המאה ה-4 לפנה"ס, הייתה הסכמה כללית כי ליקורגוס היה שייךהשתייך ל[[השושלת האאוריפוטית{{ה|שושלת האאוריפוטית]]}}, והיה העוצר של אחיינו, המלך כרילוס. על סמך זאת תיארכו החוקרים את תקופתו למאהל{{ה|מאה ה-9 לפנה"ס}}.
 
ליקורגוס מופיע גם אצל ה[[היסטוריון]] [[פלוטרכוספלוטארכוס]]. על פי מקור זה, ביקש ליקורגוס ביקש שחוקיו לא יירשמו אלא יעברו מדור לדור. בכל זאת תקנותיו נשמרו במשך מאות שנים, והפכו את ספרטה לעיר שנחשבה לחזקה ביותר ב[[יוון העתיקה]] מבחינה צבאית:
:"{{ציטוט|תוכן=על ליקורגוס המחוקק, אין לאמר, בדרך כלל, שום דבר ברור, מאחר שמסורות שונות רווחות על מוצאו, טלטוליו ומותו, וכנגד הכל, על פעולתו כמחוקק וכמדינאי, ופחות מהכל שוות הן הדעות בעניין העידן שבו חי האיש... ".<ref>פלוטרכוס.|מקור=פלוטארכוס, '''חיי אישים'',' (עורך: [[שמואל הוגו ברגמן|ש.ה. ברגמן]]), ירושלים,: 1986, (פרק א')</ref>}}
 
בתארו את חיי ליקורגוס, שיבץ פלוטרכוספלוטארכוס [[מסורת|מסורות]] עממיות לגביו, ובין היתרוהוא מתאר בין היתר את המסע של ליקורגוס ל[[איוניה]], [[כרתים]] ו[[מצרים]], וטוען שליקורגוס היה זה אשר הביא את שירתו של [[הומרוס]] (Homer) לספרטה.<ref>{{הערה|פלוטארכוס(, שם, פרק ד')</ref>.}}
 
התיארוך של חוקת ליקורגוס משתנה ממקור למקור - כפי שמוצג גם אצל פלוטארכוס, בפתח ה[[ביוגרפיה]] - ולכן בלתי אפשרי לאחד בין המסורות השונות ולהחליט בביטחון על גרסהגירסה אחת. ההיסטוריון [[בנדיקט ניזה]] קבע את הזמן כמחצית השנייה של [[המאה ה-7 לפנה"ס]].
 
תיאורים אלה שנויים במחלוקת. קיימות גרסאות שונות לשאלת זהותו של מייסד שיטת הממשל הספרטנית ו[[אפלטון]] עצמו האמין כי חוקת ספרטה הייתה פרי התפתחות הדרגתית. חוקרים מודרניים הסיקו מן הסתירות הללו כי ליקורגוס היה [[דמות ספרותית|דמות]] [[מיתולוגיה|מיתולוגית]], ולא אישיות אמיתית. הם מצביעים על כך שהיוונים נוטים לייחס את מקורם של מוסדות פוליטיים וחברתיים לכוחות האישיות של מייסד יחיד. בכל אופן, היסטוריונים רבים מאמינים כי היה קיים אדם בשם זה, וכי ולולו יש לייחס את הרפורמות הדרסטיות שמוסדואשר מוּסדו בספרטה אחרי מרד ההלוטים במחצית השנייה של [[המאה ה-7 לפנה"ס]]. חוקרים אלה טוענים כי על מנת למנוע עוד הפיכה הלוטית, ייסד ליקורגוס את השיטה הצבאית הקהילתית, שהפכה את ספרטה לתופעה ייחודית בקרב [[פוליס|ערי-המדינה]] של יוון.
 
קיימות גם מסורות אשר ממקמותהממקמות את ליקורגוס במאה ה-9 לפנה"ס. ההיסטוריון [[תוקידידס]], (Thucydides) עליושעליו מסתמך ההיסטוריון [[ג'ורג' גרוט]] מתארך את הרפורמות זמן קצר לפני 804 לפנה"ס. [[איסוקרטס]] ואפורוסו[[אפורוס]] מרחיקים עד 869 לפנה"ס. הכרונוגרפים חלוקים בין 821, 828 ו-834 לפנה"ס. על-פי המסורת של קסנופון, ליקורגוס היה בן זמנו של הרקלידס (Heraclides), כלומר בן [[המאה ה-10 לפנה"ס]].{{מקור}}
 
==הרפורמות==
פלוטרכוספלוטארכוס מצטט את ה"רטרה הגדולה", היא ה[[נבואה]] אשר קיבל ליקורגוס מן האורקל בדלפי, אשר שימשה בסיס לתיקונים במשטר בספרטה.<ref>{{הערה|פלוטארכוס, שם, (פרק ו)</ref>.}} כל החוקרים מסכימים כי יש דמיון בציטוט הרטרה על ידי פלוטארכוס, למה שכתב [[טירטאיוס]] (Tyrtaeus), שאף מגדירהגדיר את תאריך הרפורמה ומצייןוציין את ההסדר של שלושת המוסדות: המלכים, [[מועצת- זקנים|מועצת-הזקנים]] (הגרוסיהגרוסיה) ואספתואסיפת-האזרחים כפתרון לבעיות המדינה, פתח למישטר של "חוקים טובים".
 
הנחיות האורקל היו:
1.# לבנות [[מקדש]] ל[[זאוס]] סילניה ול[[אתנה]] סילניה.;
2.# לחלק את העם לפילאי ואובאי;
3.# להקים מועצת-זקנים של שלושים איש, כולל שני המלכים (זקנים שגילם מעל שישים);
4.# לכנס מעת לעת את אספתאסיפת האזרחים, במקום מוגדר.
 
הרפורמה של ליקורגוס היאהייתה גם [[רפורמה אגררית]], והואאשר חילקחילקה מחדש את הקרקעות. להשלמת גופי הממשל מעבר לרטרה, כפשרה, הקים את מוסד האפורים, המפקחים, פקידים בכירים, הנבחרים לשנה אחת, ממונים על אוצר המדינה, שופטים בפליליים וענייני מדינה, ממונים על הפיקוח של בני המעמדות הנמוכים, על חינוך הילדים והאימון הצבאי, אך בראש ובראשונה כמבקרים של המלכים. אחד האפורים הוא נותן השם לשנה.
1. לבנות מקדש ל[[זאוס]] סילניה ול[[אתנה]] סילניה.
 
ישנם חוקרים הטוענים כי מוסד זה של האפורים הוקם קודם להכנסת החוקה של ליקורגוס, ואחרים מייחסים אותו רק לתקופה מאוחרת יותר. הוויכוח על עניין זה התנהל כבר בעתב{{ה|עת העתיקה}} בין פלוטארכוס והרודוטס.<ref>{{הערה|הרודוטוס, (ספר א',65-66):Xenophon (ch.65–66; VIקסנופון, פרק 6.)</ref>}} מייחסים לליקורגוס גם רפורמות אחרות, כמו: הכנסת מטבעות[[מטבע]]ות הברזלה[[ברזל]] והחרמת מטבעות הזהבה[[זהב]] והכסףוה[[כסף (יסוד)|כסף]] (ייחוס [[אנאכרוניזם|אנאכרוניסטי]], שהרי מטבעות נטבעו ביוון רק מאוחר יותר); חיים משותפים של הנערים ופרחי-הצבא במגורים משותפים, במחנה; ארוחות משותפות בחדרי-אוכל משותפים במסגרת [[כיתה (צבא)|כיתה]]/קבוצה; המיליציה הצבאיתה[[מיליציה]] אחראית לחינוך ואימון הצעירים (כולל מניעת מזון, כדי ללמד אותם לגנוב, חינוך ללקיחת סיכונים); לליקורגוס אף מיוחס מיסוד [[הומוסקסואליות|מישכבמשכב-הזכר]] בין המדריך/חונך לתלמיד הנער, כחלק מהחינוךמ[[חינוך מיני|החינוך המיני]].
2. לחלק את העם לפילאי ואובאי
 
3. להקים מועצת-זקנים של שלושים איש, כולל שני המלכים (זקנים שגילם מעל שישים)
 
4. לכנס מעת לעת את אספת האזרחים, במקום מוגדר.
 
הרפורמה של ליקורגוס היא גם [[רפורמה אגררית]] והוא חילק מחדש את הקרקעות. להשלמת גופי הממשל מעבר לרטרה, כפשרה, הקים את מוסד האפורים, המפקחים, פקידים בכירים, הנבחרים לשנה אחת, ממונים על אוצר המדינה, שופטים בפליליים וענייני מדינה, ממונים על הפיקוח של בני המעמדות הנמוכים, על חינוך הילדים והאימון הצבאי, אך בראש ובראשונה כמבקרים של המלכים. אחד האפורים הוא נותן השם לשנה.
 
ישנם חוקרים הטוענים כי מוסד זה של האפורים הוקם קודם להכנסת החוקה של ליקורגוס ואחרים מייחסים אותו רק לתקופה מאוחרת יותר. הוויכוח על עניין זה התנהל כבר בעת העתיקה בין פלוטארכוס והרודוטס.<ref>הרודוטוס, (ספר א',65-66):Xenophon (ch. VI)</ref> מייחסים לליקורגוס גם רפורמות אחרות כמו: הכנסת מטבעות הברזל והחרמת מטבעות הזהב והכסף (ייחוס אנאכרוניסטי, שהרי מטבעות נטבעו ביוון רק מאוחר יותר); חיים משותפים של הנערים ופרחי-הצבא במגורים משותפים, במחנה; ארוחות משותפות בחדרי-אוכל משותפים במסגרת [[כיתה (צבא)|כיתה]]/קבוצה; המיליציה הצבאית אחראית לחינוך ואימון הצעירים (כולל מניעת מזון, כדי ללמד אותם לגנוב, חינוך ללקיחת סיכונים); לליקורגוס אף מיוחס מיסוד [[הומוסקסואליות|מישכב-הזכר]] בין המדריך/חונך לתלמיד הנער, כחלק מהחינוך המיני.
 
==לקריאה נוספת==
 
===מקורות ראשוניים===
* [[הרודוטוס.]], '''היסטוריה,''' (תרגמו,: ג.' שימרון, ור.' צלניק-אברמוביץ), תל אביב,: 1998.
* [[אריסטו.]], '''פוליטיקה,''' (תרגם: [[ח.י. רות]]), ירושלים,: 1986.
* [[פלוטארכוס]], '''חיי-אישים''' (תרגם וערך: [[שמואל הוגו ברגמן|ש.ה. ברגמן]]), ירושלים: 1986.
 
<div style="direction: ltr;">
עמית, משה ., תולדות יוון הקלאסית, ירושלים, 1984
* Plato., ''Laws'', (trans. T.L. Pangle), New York,: 1980.
* Xenophon, ''The Constitution Of Sparta'' , (ed. M. Lipka), Berlin,: 2002 .
</div>
 
===מקורות משניים===
פלוטארכוס ., חיי-אישים, ש.ה.ברגמן ,עורך, ירושלים, 1986
 
עמית,* משה .עמית, '''תולדות יוון הקלאסית''', ירושלים,: 1984.
האנציקלופדיה בריטניקה.
* "ליקורגוס", ערך ב'''[[אנציקלופדיה בריטניקה]]'''.
 
<div style="direction: ltr;">
אריסטו., פוליטיקה, תרגם ח.י. רות, ירושלים, 1986
* Brill's New Pauly, ''Encyclopedia Of The Ancient World'', Leiden,: 2003.
* Meier, mM., ''Aristokraten unt Damoden'', Stuttgart, 1998. {{גרמנית}}
* Szegedy-Maszak, A., ''Legends Of The Greeck Lawgivers'' ,Connecticut,: 1974.
* Tigerstedt, E.N., ''The Legend Of Sparta In Classical Antiquity'', Uppsala,: 1974.
</div>
 
== הערות שוליים ==
Brill's New Pauly, ''Encyclopedia Of The Ancient World'', Leiden, 2003
<references />
 
Meier, m., ''Aristokraten unt Damoden'', Stuttgart, 1998
 
Plato., ''Laws'', trans. T.L. Pangle, New York, 1980
 
Szegedy-Maszak, A., ''Legends Of The Greeck Lawgivers'',Connecticut, 1974
 
Tigerstedt, E.N., ''The Legend Of Sparta In Classical Antiquity'', Uppsala, 1974
 
Xenophon, ''The Constitution Of Sparta'' , ed. M. Lipka, Berlin, 2002
 
== הערות שוליים ==
<references />
{{Link FA|hu}}
 
[[קטגוריה:יוונים בתקופה ההלנית]]
[[קטגוריה:ספרטה]]
[[קטגוריה:מתאבדים: מדינאים ופוליטיקאים]]
 
{{Link FA|hu}}
 
[[en:Lycurgus of Sparta]]