כתב הסובלנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלון (שיחה | תרומות)
לקריאה נוספת
אלון (שיחה | תרומות)
ציטוט
שורה 12:
מלבד הזכויות שהוענקו ליהודים, הונהגו גם כללים נוספים כדי להוביל לטשטוש ייחודיות הקהילה ובכך ניסיון להוביל לזניחת ה[[מנהג]]ים הייחודיים ליהודים; הצו התערב באופי ה[[חינוך]] וההתנהגות היום-יומית מתוך מטרה לטשטש את ההבדלים; כך למשל ביטל את החובה לגדל זקן, ביטל את האיסור לצאת מהבית בחגים הנוצריים, הטיל חיובים שונים על הכשרת המורים, ואיסור לכתוב [[עברית]] ו[[יידיש]] בתעודות פומבית. על מנת לעודד השכלה, אסר הצו על מי שלא למד בבית ספר להינשא לפני מלאת לו 25 שנה.
 
צו הסובלנות אסר הקמתהפעלה פומבית של בית כנסת וסירבולא להכירהכיר ביהודים כ[[קהילה]] דתית. {{ציטוטון|אין הם מהווים קהילה ממש בהנהגתו של ראש מבני אומתם, אלא כל משפחה לחוד תיהנה בשלוה מהגנת חוקי המדינה לפי הסובלנות שניתנת לה על ידי הממשלה של אוסטריה התחתית. לא יותר להם שום פולחן דתי פומבי, שום בית-כנסת פומבי, שלא יורשה להם להקים בית דפוס משלהם עבור ספרי תפילה וספרים עבריים אחרים.}} לא הותר ליהודים למנות [[רב]], אלא רק "[[משגיח כשרות|מפקח]] על הבשר ה[[כשרות|כשר]]".
 
היהודים עצמם התייחסו ברובם בספקנות רבה לכתב וראו בו המשך לגזרות שהטילו השלטונות על היהודים. חריג מבחינה זו היה ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] [[נפתלי הרץ וייזל]], שפרסם מיד אחרי הוצאת כתב הסובלנות חוברת בשם "[[דברי שלום ואמת]]",{{הערה|[http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books/bk001804155.html גרסה סרוקה], באתר [[הספרייה הלאומית]]}} שבה קרא ליהודים לאמץ את הצו ולערוך שינוי מקיף במערכת החינוך היהודי.