קרבין – הבדלי גרסאות

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] רוב הרובים שהיו בידי הצבא היו רובים כבדים ומסורבלים (אם כי עדיפים עשרות מונים על רובי [[המאה ה-19]]). רובה ה-[[M1 גאראנד]] שהיה רובה חצי אוטומטי וה[[לי אנפילד]] שהיה רובה בריחי היו בעלי דיוק מעולה. הם היו אמינים ופשוטים לתפעול וטעינה. גם ה K98 [[מאוזר]], הרובה הבריחי ששימש את צבא גרמניה, נחשב לרובה מעולה, מדויק ואמין. חסרונם של רובים אלה היה משקלם הרב ואורכם הגדול, דבר שהכתיב את שימושם רק בידי חיילים המאומנים לכך. כוחות העורף ותומכי לחימה צוידו עד אז ב[[אקדח]] אישי, שהתגלה כלא מדויק וחסר את כוח האש הנדרש ללחימה בחיילי אויב. רובי הקרבין נועדו הן עבור תומכי לחימה והן עבור כוחות [[צנחנים]] ו[[קומנדו]] שנזקקו לנשק קומפקטי.

 

 

רובי קרבין מפורסמים: