מסדר גיזת הזהב – הבדלי גרסאות

'''מסדר גיזת הזהב''' (ב[[צרפתית]]: Ordre de la Toison d'Or; ב[[הולנדית]]: Orde van het Gulden Vlies; ב[[ספרדית]]: Orden del Toisón de Oro; ב[[גרמנית]]: Orden vom Goldenen Vlies) הוא [[מסדר אבירות]] שנוצר ב-[[1430]] בעיר [[ברוז']] על ידי [[פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה|פיליפ הטוב]], [[דוכסות בורגונדיה|דוכס בורגונדיה]]. במסדר יכלו להיות חברים מספר קבוע של אבירים (בעת ייסודו 24 ולאחר מכן עלה המספר) ובראשו עמד הריבון (הדוכס ולאחר מכן המלך), דבר שהפך אותו למסדר הגבוה ביותר בתחום השליטה (הדוכסות או הממלכה, בהתאמה). בהמשך, כאשר ירש [[בית הבסבורג]] את הדוכסות, עבר המסדר לראשות בית הבסבורג, ובעקבות [[מלחמת הירושה הספרדית]] התפצל המסדר לשניים: מסדר גיזת הזהב ה[[ספרד]]י ומסדר גיזת הזהב ה[[אוסטריה|אוסטרי]]. [[הקדוש המגן]] של המסדר הוא [[אנדראס הקדוש|אנדרו הקדוש]].

לרגל נישואיו עם איזבלה מאביז, נסיכת [[פורטוגל]], החליט פיליפ הטוב ליצורלייסד מסדר אבירים במתכונת דומה לזו של [[מסדר הבירית]] ה[[בריטניה|בריטי]]. עם ייסודו של המסדר נקבע מספר חבריו ל-24 (לא כולל הריבון), ב-[[1433]] הועלה המספר ל-30 וב-[[1516]] הועלה שוב המספר ל-50. פירוש המספר הקבוע הוא שרק מוות או הדחה של חבר מאפשרת כניסת מועמד אחר.

ייחודו של המסדר מכל שאר המסדרים בא לידי ביטוי בזכויות המיוחדות לו. המלך התייעץ עם אביריו בהחלטות גורליות, כולל יציאה ל[[מלחמה]]. האבירים התחייבו לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם במסגרת המסדר. בכל כינוס של המסדר נסקרו מעשיהם של האבירים בתקופה שחלפה והוטלו עונשים על התנהגות בלתי הולמת, גם המלך עצמו לא היה פטור מהליך זה. מעשי גבורה ואבירות, מאידך, זכו לתיעוד מפורט מאת ה[[כרוניקן|כרוניקנים]]. היה ביכלתםביכולתם של חברי המסדר לבקש להישפט על ידי עמיתיהם למסדר במקרי האשמתם באשמות [[בגידה]] או [[כפירה]]. אם עמד אביר למשפט, לא נעצר בטרם ניתן לו [[פסק דין]], אלא היה נתון במשמרתם המכובדת של עמיתיו למסדר. מאסרו של אביר היה חייב בחתימתם של שישה מעמיתיו על מנת לקבל תוקף חוקי. על האבירים, פרט למלך, נאסר להיות חברים בשום מסדר אחר.

אל המסדר התקבלו רק אצילים שהוכיחו דבקות ללא רבב ב[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]], וכך הפך למעוז קתולי בעת ה[[רפורמציה]].

סמל המסדר היה עור [[כבש]] מוזהב ואביריו ענדו אותו כ[[תליון]] על גבי [[שרשרת (תכשיט)|ענק]] [[זהב]] שחוליותיו מעוצבות בצורת האות '''B''' (המסמלת "בורגונדיה"). בחיבורים בין החוליות שובצו אבני [[צור (סלע)|חלמיש]], סמלו של פיליפ. [[מוטו]] המסדר, "Pretium Laborum Non Vile" (ב[[לטינית]]: אין גמול רע על עשייה טובה), היה חרוט מלפנים והמילים "Non Aliud" (בלטינית: אין אחר) מאחור, לאמור, המסדר הוא מסדר האבירים היחיד אליו שייך האביר. במקור מרמז שם המסדר לסיפור [[גיזת הזהב]] מן [[המיתולוגיה היוונית]], אך [[בישוף]] שמונה לנשיא המסדר על ידי פיליפ הציע לקשר את השם לגיזת הצמר שמצא השופט [[גדעון בן יואש]] בגורן ([[שופטים]] ו' 34-40), שהיא גם סמל נוצרי להתעברות ה[[מריה|בתולה]] מרוח הקודש - וכך הרחיק את המסדר משמו ה[[עובד אלילים|פגאני]]<ref name=HZ>[[יוהאן הויזינחה]], '''סתו ימי הביניים''', הוצאת כרמל 2009 עמוד 145</ref>.

ב-[[1477]] מת [[שארל הראשון, דוכס בורגונדיה|שארל האמיץ, דוכס בורגונדיה]] ללא יורש. בתו, מארי, היתההייתה נשואה ל[[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] מבית הבסבורג, וכך ירש בית הבסבורג את דוכסות בורגונדייה ובאופן מסורתי הציב בראשו את ראש בית הבסבורג. מלכי הבסבורג כיהנו כמלכי ספרד עד [[1700]], אז ירש את כתר ספרד [[פליפה החמישי, מלך ספרד|פליפה החמישי]]. שהיה מ[[בית בורבון]]. עקב כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית. תוצאה משנית של התפתחות זו הייתה פיצול המסדר למסדר אוסטרי ומסדר ספרדי. בכל מקרה, כתבי ההאמנה של שני המסדרים ותכתובתם הרשמית נותרה בשפה הצרפתית.