סביון (סוג) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yanshoof (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 79.178.105.164 (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן בוט
אין תקציר עריכה
שורה 21:
*סביון פשוט - גדל בצפון ומרכז הארץ, בעיקר באזורים מיושבים.
הסביונים גדלים בעיקר בחורף בחודשים שבין ינואר למאי.
ציפורני-חתול מצויות הן צמח חד-שנתי שכיח ונפוץ, פורח בצהוב, לעתים עם מרכז חום. הוא שולט בצידי-דרכים בחורף ובראשית האביב. הצמח נמוך, 5–40 ס"מ, שעיר. העלה אזמלי, יושב, בסיסו לופת את הגבעול.
ציפורני-חתול מצויות מקדימות לפרוח בחורף, מדצמבר עד אפריל. ה"פרח" אינו אלא קרקפת בקוטר 1 ס"מ, המורכבת מעשרות פרחים – החיצוניים לשוניים, הפנימיים צינוריים. הפרחים הלשוניים נקביים, פוריים, והם-הם המפתחים את הפירות, שנתנו לסוג את שמו. אורך הפרח הלשוני אינו מגיע ל-1 ס"מ. הפרחים הצינוריים דו-מיניים, אך החלק הנקבי שבהם אינו מנוון ואינו פורה, והם מְתַפְקְדִים כפרחים זכריים, תורמי-אבקה, ואינם מפתחים פירות. הפרח מואבק על-ידי זבובים ודבורים. הפרחים הלשוניים שבחוץ צהובים, ואילו הפרחים הצינוריים שבמרכז חומים בחלק מן הפרטים באוכלוסיה, בחלק אחר שלה הם צהובים כמו הפרחים הלשוניים שבהיקף. אלה ואלה כלולים באותו מין, ונבדלים רק בגֶן אחד. הפירות ערוכים כמובן גם הם בקרקפת, והם מטיפוסים שונים: המרכזיים קטנים וכפופים כזחל; סביבם ערוכים פירות דמויי סירה; ובחוץ בולטים פירות עם כנפיים לאורכם ומקור בראשם, ואלה הם המזכירים ציפורניים שלופות של חתול. נראה כי לכל אחד מטיפוסים אלה (המתחלקים עוד לתת-טיפוסים אחדים) יש יתרון משלו באחת מדרכי ההפצה של הזרעים. לכולם אין כלל ציצית כמו לרוב בני משפחתם (השוה לסביון). הצמח כה שכיח ונטוע חזק בנוף, עד כי אינו שרוי בסכנת הכחדה ואינו מוגן. אין כמוהו יפה להדגים לילדים מבנה של תפרחת ממשפחת המורכבים (תוך שימוש במגדלת, חווייה בפני עצמה). אפשר גם למיין את הפירות השונים מתוך הקרקפות הבשלות, ולנסות להנביט אותם בתנאים שונים, ולהשוות את מהלך הנביטה.
ציפורני-חתול מצויות הוא מין הנפוץ בכל אזוריה הימתיכוניים של ארצנו, והוא חודר אף למדבר, בעיקר בבתי-גידול המושפעים מפעילות אדם. תפוצתו העולמית רחבה: בכל ארצות הים התיכון, וכן הרחק צפונה באירופה ומזרחה באסיה.
בסוג כ-15 מינים. פרט למין הנפוץ צפורני חתול מצויות הוגדרו בארץ 3 מינים נוספים שהם נדירים. אף הם חד-שנתיים. שניים מהם אנדמיים לארצנו: צפורני-חתול עבות וצפורני-חתול ארצישראליות. אלה מינים שמספרי הכרומוזומים שבתאיהם הוכפלו פעמים אחדות (מינים פוליפלואידיים).
הסוג מצטיין ברב-צורתיות של הזרעונים. משערים שהצורות השונות של הזרעונים מבטאות שיטות שונות של הפצה ושל נביטה, כהסתגלות להישרדות בתנאי-סביבה שונים ולשנים שונות במשטר גשמיהן.
ברפואה העממית מייחסים לצפורני-חתול סגולות רבות: מְשַׁתֵּן, חוסם ומקריש, קוטל פטריות, מחזק עצמות, מרפא פצעים, וכן נגד הקאה, הרעלת עופרת, שטף-דם פנימי, נפחת, דלקת השופכה ואוסטיאופורזיס.
צפורני-חתול תרבותיות Calendula officinalis הוא מין מקובל בגננות. קרקפות פרחיו גדולות, עד 10 ס"מ. הוא חביב על גננים בזכות מועד פריחתו, בראשית החורף, כאשר יש מעט פריחה בגינה.
 
כתב מייק לבנה
 
[[תמונה:Savyon from the land of Israel.JPG|ימין|ממוזער|250px|]]