המהפכה האיראנית – הבדלי גרסאות

'''המהפכה האירנית''' היא מהפכת [[1979]], שהפכה את [[איראן]] מהיותה מדינה [[אוטוקרטיה|אוטוקרטית]], מערבית, [[מונארכיה|מונארכית]], תחת שלטונו של [[מוחמאד רזה שאה פהלאבי]], לרפובליקה [[איסלם|איסלאמית]]- תיאוקרטית תחת שלטון [[חומייני|האייתולה חומייני]].

השאה היה בשלטון מאז שנת [[1941]], עם הפרעה קלה ב-[[1953]]. במהלך שנות ה-60 וה-70 סבל שלטונו מהתנגדות מתמשכת מצד אנשי דת, כמו גם מצד עירוניים מבני המעמד הבינוני, שאינםשלא נהינונהנו מפירות הפזרנות של השחהשאח', ואשר תמכו ב[[דמוקרטיה]] חוקתית. השאה שלט ביד קשה, בין היתר אסר מאות פעילים פוליטיים וחוקק חוקי [[צנזורה]] נוקשים. בעוד תנאי המחייה של רוב האוכלוסיה היו דלים, הייתה דרישה קלה לרפורמה חוקתית. כמו כן, ידועה תקופתו של השאה כתקופה של חילוניות נוקשה מתוך מגמה לכפות על איראן מאפיינים מערביים, בדומה לגישתו של [[מוסטפה כמאל אתא טורק]] בתורכיה.תורכ

בשנת [[1978]] החלה סדרה של מחאות אלימות, שהוצתה לכאורה בעקבות כתבה בעיתונותב[[עיתונות]] הרשמית אשר תקפה את חומייני. המחאות יצרו גל מחריף של [[אלימות]] קשה, עד שב-[[12 בדצמבר]], מילאו יותר מ-2 מיליון איש את רחובות הבירה [[טהראן]]. חלק גדול מהמחאות רוכז ב[[כיכר אזאדי]] בעיר.

הצבא החל להתפורר כאשר חיילים סירבו לפתוח באש כנגד מפגינים והחלו לשנות צדדים. השאה הסכים להציג [[חוקה]] מתונה יותר, אך היה אז מאוחר מדי לפשרות. רוב האוכלוסיה הייתה נאמנה לחומייני, וזה קרא לסופה המוחלט של המונרכיה. השאה בחר לעזוב את איראן לגלות ב-[[16 לינוארבינואר]] [[1979]], ולהותיר את המדינה בידיו של חומייני והמהפיכה האיסלאמית.

חומייני שב לאיראן (מ[[צרפת]]) ב-1 לפברוארבפברואר. הוא הוחזר על ידי קבוצת מתנגדי השאה במעוד מועד, ויצר את הרפובליקה האיסלאמית כאשר הוא עומד בראשה כמנהיג הרוחני.